הגעת למקום הנכון אנחנו כאן כדי לעזור

    שלטון החוק ולא האדם – סעיף 56 לפקודת התעבורה

    סעיף 56 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה) מעניק לפקיד מוסמך במשרד הרישוי אפשרות לשלול רישיון נהיגה לפרקי זמן ארוכים. במקרה כזה כדאי לפנות באופן דחוף לקבלת סיוע מעורך דין לתעבורה, שכן קיימת אפשרות לתקוף פסילה זו באמצעות בית המשפט לתעבורה.

    סעיף 56 לפקודת התעבורה קובע כהאי לישנא: "היתה רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק ברשיון נהיגה".

    המשפט הישראלי אימץ את ההשקפה הזו מהמשפט המקובל הבריטי, וזו באה לידי ביטוי בעיקרון הבסיסי במשפט האנגלו-אמריקני:

    The Rule of Law, not the Rule of Men.

    על פי על פי תפיסה זו השאיפה צריכה להיות שההסדר הנורמטיבי יעלה מלשון החוק, שכן הביטחון והכלליות נפגעים אם ההסדר הנורמטיבי נגזר מהפעלת שיקול דעת מינהלי ולא מהוראות החוק.

    אם הוזמנתם לשימוע בפני פקיד של משרד הרישוי לפני פסילה על פי הוראות סעיף 56 לפקודת התעבורה, כדאי שתפנו להתייעצות דחופה עם עו"ד לתעבורה.

    עו"ד אדיר בנימיני, ממשרד דוידוב-בנימיני, היה שותף ומעורב במספר רב של הליכים הנוגעים להוראות סעיף זה, לרבות בהליך העקרוני שנדון בבית המשפט העליון בפרשת יניב זנו. בפרשה זו נדונה החלטת משרד התחבורה להפעיל הסדר נורמטיבי שבמשך 46 השנים מאז חוקק מעולם לא נעשה בו כל שימוש. עו"ד בנימיני פרסם מאמר שנוגע לסוגיה זו העוסקת "בשלטון החוק ולא האדם", וז בזיקה לשיקול הדעת של הפקיד הפוסל במשרד התחבורה.

    יוזם החוק, שר התחבורה, הסביר בפתח הדיון כי מטרת החוק הינה הצורך לטיפול "רציני, מחושב, נמרץ ואמיץ" בנגע תאונות הדרכים. בהתייחסו לתיקון הנוגע להגדרת סעיף 56 לפקודת התעבורה, אמר השר דאז, בן-אהרון כהאי לישנא: "הצעת החוק שלפניכם באה לחזק את ידי משרדי הרישוי, המשטרה, משרד התחבורה וכל הגורמים המתנדבים, על מנת להגיע ביתר יעילות אל העבריין, אבל לא רק לאחר שעבר את העבירה, אלא ככל האפשר להשיגו בטרם עבר עבירה – כלומר להגיע למיועד להיות עבריין. הצעת החוק שלנו – ואין לי זמן עכשיו לעמוד על פרטים – מחייבת ראיות מוחשיות לגבי אדם העלול לעבור עבירה בדרך נהיגתו, בטרם שננקטים הצעדים. אם ראו אותו בנהיגתו, אם ראו אותו בהתפרעותו עוד בטרם תאונה, עוד בטרם רצח – לשלול ממנו את הרשיון, כמובן באישור בית-המשפט וכו' וכו', לפי כל החוקים והכללים" [ דברי הכנסת כרכים 30 ו-31 עמ' 82-106 ועמ' 1497-1504].

    יצוין כי שר התחבורה גם עמד בדבריו בפני מליאת הכנסת על מהות הראיות הנדרשות לשם כך ועל דרך הגעתם לרשויות; בן-אהרון הסביר כי פסילת רישוי לפי סעיף דנא "מחייבת ראיות מוחשיות לגבי אדם העלול לעבור עבירה בדרך נהיגתו, בטרם שננקטים הצעדים. אם ראו אותו בנהיגתו, אם ראו אותו בהתפרעותו עוד בטרם תאונה".

    בדיון סביב הצעת החוק וסעיף 56 לפקודת התעבורה נשא דברים ח"כ יוסף קושניר (מפ"ם) אשר עמד על הסכנה בהענקת סמכויות נרחבות מידי לרשות הרישוי: "כדי להראות שעל ידי כך שאנו נותנים לרשות אדמיניסטרטיבית, לרשות הרישוי, אפשרויות נרחבות כאלה, אנו עלולים להפליג מי יודע לאן, ללא כל צורך[…] התרופה האמיתית היא בהחשת בירור המשפטים[…] אז גם לא נהיה זקוקים לסעיף 21ד (סעיף 56 דהיום – א.ב) הקובע שרשות הרישוי יכולה, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם מהחזיק ברשיון נהיגה, – כי ידון ויחליט בית המשפט" [שם, עמ' 92].

    ראוי להביא גם מדבריו בדיון של ח"כ אהרן-יעקב גרינברג (המפלגה הדתית-לאומית) שאמר בהתייחס לדברים לעיל: "עלי לציין שאני תומך בדעתו של חבר-הכנסת קושניר, שאין למסור את ענין שלילת הרשיונות לידי רשות אדמיניסטרטיבית. יש כאן פתח בלתי רצוי לשרירות. אין לתת פתחון פה למלעיזים בדברים כגון אלה" [שם, עמ' 94].

    נתקלת בבעיה, אנחנו כאן לעזור לך לפתור לך אותה

    אנחנו נמצאים לעזור לך 24 שעות ביממה

      חברה לשיווק ופרסום חברה לשיווק ופרסום
      זקוקים לעורך דין תעבורה?
      הגעת למקום הנכון אנחנו כאן כדי לעזור
      דילוג לתוכן