פרשת חזן

עפ"ת (ת"א) 19849-12-11 (כב' השופט רענן בן-יוסף)

הודעת הערעור בתיק זה עסקה בחזקת הסירוב לבצע בדיקת אלכוהול. מדובר היה בנהגת שהייתה מעורבת בתאונת דרכים, ועל פי כתב האישום נטען נגדה כי נהגה בשכרות, וזאת מתוקף סירוב למסור בדיקת דם בבית החולים, לאחר קרות התאונה. הנהגת עצמה טענה להגנתה כי בעקבות התאונה בעת היותה בבית החולים, כלל לא סירבה, וכלל לא הבינה כי היא נדרשת ליתן בדיקת דם. מה עוד, שצוות בית החולים כן נטל ממנה דגימה לצורך הטיפול הרפואי.

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו הרשיע את הנהגת, הן באחריות לתאונה, והן בעבירת הנהיגה בשכרות, וזאת, בין השאר, גם על רקע העובדה שהוריה, שהיו נוכחים בבית החולים (אך לא היו עדים לתאונה), לא העידו במשפט.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור לעניין הסירוב והשכרות וזיכה את הנהגת מן האישומים לעניין השכרות בלבד. כך כתב בפסק דינו: "השכרות נקבעה מחמת מספר ראיות העיקרית שבהן סירובה של המערערת, כך קבע בימ"ש קמא בהכרעת הדין, לשתף פעולה משנדרשה ליתן דגימת דם לקביעת שכרותה. בימ"ש קמא בהכרעת הדין לקביעה כי המערערת סירבה לבדיקת הדם, הביא בחשבון את עדויות הפרמדיק, הבוחן המשטרתי ואחרות, אשר אמרו בפניו שהמערערת נדרשה וסירבה ליתן בדיקת דם. בימ"ש אף זקף לחובתה את העובדה שהוריה, אשר נכחו בביה"ח, אמרו לאיש המשטרה שהיא מסרבת לתת דם. כן בא בחשבון להרשעה בנושא השכרות העובדה שהמערערת זה מקרוב גרמה לתאונת דרכים, שנתנה דם כ-10 דקות לאחר הדרישה של השוטרים לצרכים רפואיים של ביה"ח, וכי נדף מפיה, כך עפ"י עדות הבוחן ועדות הפרמדיק, ריח אלכוהול. יש לי ספק האם באו בפני בימ"ש קמא די ראיות לקביעת העובדה שהמערערת הייתה שיכורה, בוודאי על סמך הסירוב. בימ"ש קמא אסור היה לו לשקול לחובתה על דברי הוריה לשוטר, הן משום שהדבר נוגד את סעיף 3 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971, הן משום שהוריה לא העידו ולכן הדברים שנאמרו מפיהם לשוטר הם בגדר עדות מפי השמועה. יש לשים לב שמדובר במי שלא הייתה מחלוקת שכ-10 דקות או זמן קצר אחר טרם הדרישה, הייתה מחוסרת הכרה כתוצאה מהתאונה ודיממה מפיה.בסיטואציה כזאת קשה להגיע בביטחון מלא למסקנה כי סירבה ליתן דם, בוודאי כאשר בחקירתה (ראה ת/7) אמרה שמסרה בחקירה תחת אזהרה, לא נשאלה אפילו שאלה אחת לעובדת הסירוב ליתן דם.יש להדגיש שהבוחן שהעיד לעניין הסירוב אמר בעדותו בביהמ"ש כי הסתפק באמירה למערערת שאם לא תיתן דם תיחשב שיכורה, או אפילו נוהגת תחת השפעת אלכוהול, ללא כל הסבר נוסף על משמעות הדברים.בסופו של יום, כאמור, יש לי ספק סביר באשר לשאלה האם המערערת הייתה שיכורה מחמת סירוב בוודאי, ולכן הנני מזכה אותה מעבירה זו". בעקבות הזיכוי החלקי, הופחת עונשה של הנהגת, שעמד במקור על פסילה בפועל לתקופה של 28 חודשים, והעמיד אותה על תקופה של 6 חודשים בלבד.

ניתן ביום 23/02/2012 במעמד הנוכחים