פרשת אנג'לו

ע"ח (ת"א) 13828-08-10 (כב' השופטת יהודית שבח)

פרשה זו נגעה לערר שהוגש בקשר עם תיק תאונת דרכים, ולזכות העיון בחומר החקירה. האירועים שהביאו להגשת הערר לפי הוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), החלו במהלך שמיעת ההוכחות, כאשר העיד בוחן-התנועה של המשטרה. במהלך חקירתו הנגדית סירב בוחן-התנועה להשיב על שאלה רלוונטית ביותר הנוגעת ליסודות האשמה, בדבר ההמלצה שניתן לממונים עליו בכל הנוגע להגשת כתב אישום כנגד הנעג. העד סירב להשיב על השאלה, ו"תשובתו" שנלמדה משתיקתו, הייתה אף חזקה יותר מכל אישור רישמי שניתן היה לקבל להכנכה כי ההמלצה הייתה שלילית. יצוין כי הכלל המשפטי הוא ש"מי שמעיד בביהמ"ש מחויב להשיב לכל השאלות ולהמציא מידע רלוונטי, וזאת כל עוד לא הראה שהדין מכיר בטעם צודק לסירובו". סירובו של בוחן-התנועה להשיב על השאלה היה כדי לשבש את אותו עקרון קדוש שהשתרש במשפט הישראלי, בעקבות המשפט האנגלו-אמריקני. עוד בדורות ראשונים קבע בית משפט העליון כי "החקירה שכנגד רואים אותה כמכשיר היעיל ביותר שהומצא עד היום והמשמש בידי בעל-דין לשם גילוי האמת במשפט".י

בנסיבות הללו, פנינו בבקשה לקבל לידינו את ההתכתבות בנוגע לתיק בין בוחן-התנועה לבין הממונים עליו בענף התנועה. בהגיע העניין לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, התגוננה התביעה בטענה שהמדובר ב"תכתובת פנימית", ולבסוף, וזאת בהמלצת בית המשפט הושגה ההסכמה כי הבוחן יקרא שוב למתן עדות, והפעם ישיב על השאלה. ואגב, התשובה אכן הייתה שלילית. הבוחן לא המליץ על הגשת כתב האישום, והעיד על כך בסופו של יום בפני הערכאה הדיונית.. י

ניתנה ביום 22/08/2010 במעמד הנוכחים.