פרשת דבוש – נהיגה בזמן פסילה

בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז הורה על זיכויו של נהג בגין ביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה; כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו את העבירות הבאות: "נהיגה בפסילה" [עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה]; "נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב" [סעיף 10 ב' לפקודת התעבורה]; "נהיגה ללא ביטוח" [עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי]; "שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית העת שהרכב בתנועה" [עבירה על תקנה 28 (2) לתקנות התעבורה]; "אי ציות להוראת שוטר" [עבירה על תקנה 23 (א) (2) לתקנות התעבורה].

על פי כתב האישום, עלה כי בתאריך 08.04.13 בשעה 09:00 או בסמוך לכך נהג ברכב משא, על אף שידע שהוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה. בנסיבות המתוארות, נהג שהוא בלתי מורשה לסוג הרכב, שכן יש לו רישיון נהיגה רק לאופנוע, בנסיבות אלו נהג ללא פוליסת ביטוח תקפה, וכן השתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית כשהרכב היה בתנועה, לא ציית להוראת שוטר שכרז לו לעצור, ומיד לאחר שעצר נמלט רגלית מהמקום.

הנהג טען להגנתו כי מכר את הרכב לאחר ואותו אדם נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה ואף הודה בכך (סתר את הבעלות ברכב).

הנהג זוכה בסופו של יום על רקע זיהוי לקוי על ידי שוטר התנועה שערך את הדו"ח שהיווה את היסוד לכתב האישום נגדו.

זקוקים לעורך דין תעבורה?

פנו למשרד עורכי הדין לתעבורה: דוידוב-בנימיני ושות'.

———————————————————————————————————————————————————————————————————————–

פ"ל (פתח-תקוה) 6206-06-13

מדינת ישראל

נ ג ד

תומר דבוש

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בפתח-תקוה

[05.10.2014]

כב' השופטת מגי כהן

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם, הוגש כתב אישום אשר מייחס לו את העבירות הבאות:

נהיגה בפסילה עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב סעיף 10 ב' לפקודת התעבורה.

נהיגה ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.

שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית העת שהרכב בתנועה – עבירה על תקנה 28 (2) לתקנות התעבורה.

אי ציות להוראת שוטר עבירה על תקנה 23 (א) (2) לתקנות התעבורה.

מכתב האישום, עולה כי בתאריך 08.04.13 בשעה 09:00 או בסמוך לכך נהג הנאשם ברכב משא מ.ר 58-944-20 (להלן:"הרכב"), על אף שידע שהוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה, בנסיבות המתוארות נהג הנאשם שהוא בלתי מורשה לסוג הרכב שכן יש לו רישיון נהיגה רק לאופנוע, בנסיבות אלו נהג הנאשם ללא פוליסת ביטוח תקפה, וכן השתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית כשהרכב היה בתנועה, לא ציית להוראת שוטר שכרז לו לעצור, ומיד לאחר שעצר נמלט רגלית מהמקום.

הכפירה:

בישיבת ההקראה, כפר הנאשם באמצעות ב"כ בבעלות , וציין כי הנאשם מכר את הרכב לאחר ואותו אדם נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה ואף הודה בכך.

פרשת תביעה : מטעם המאשימה העידו :

עת/1 -רס"ב יהושע עפגין בוחן תנועה, אשר אינו זוכר אלא ע"פ המסמכים שערך:

ת/1 – חקירת הנאשם.

ת/2 – מזכר.

במסגרת עדותו, הוגשה עדות תחת אזהרה של פלח ישראל שנגבתה על ידו וסומנה נ/1.

העד אישר כי ישראל פלח אמר לו שהוא נהג ברכב של הנאשם וצירף זיכרון דברים.

בהסכמה הוגשו:

ת/3 – הודעת נהג תחת אזהרה מקורית.

ת/4 – תע"צ בעלות על רכב.

ת/5 – כתב אישום וגזר דין בעניין הפסילה.

עת/2 – קובי שלום אשר ערך והגיש:

ת/6 – דוח פעולה.

ת/7 -דוח פעולה.

ת/8 -דוח טיפול באירוע חריג.

ת/9 – פלט מסוף ממערכת אדם.

ת/10 – פלט מסוף של אדם שטוען שהוא נהג.

מספר שעצר רכב שנסע בכביש 2 עקב ביצוע עבירה של שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, כרז לו לעצור, וכאשר הרכב הגיע למחלף גלילות נהג הרכב פרק ונמלט רגלי. העיד כי בזמן שראה את העבירה הקליד את מס' הרכב במסוף והופיע לו שם החשוד, ביצע שאילתא אדם והופיעה לו תמונה, הוא זיהה את הנהג שנהג ברכב לבד כאשר הנהג עזב את הרכב הוא הזמין גרר.

העד מוסיף שביצע שאילתא לנוהג ברכב ע"פ הבעלות במסוף, כאשר אח"כ הופיע אדם נוסף ואמר לו שהוא נהג ברכב הוציא תמונתו מהמסוף מסקנתו הייתה שזה לא הוא שנהג ברכב.

בהמשך עדותו, הסביר שכאשר מבצע שאילתא אדם מקבל הרשעות תנועה, רישיון נהיגה וכתובת (עמוד 14 שורות 25-26), וציין כי ראה את תמונתו של הנאשם לפני שדיבר איתו (עמוד 15 שורה 1)

מוסיף שרשם את הדוח הראשון (ת/6) בשעה 10:30, בת/7 ציין כי בתחילה הוא כרז לנהג ואח"כ הגיע במקביל.

העד אישר שלא רשם כמה נתיבים היו במקום, באיזה נתיב נסע הרכב, ומאיזה צד ראה את העבירה, ומה המרחק שלו מהרכב, לא ניסה לרדוף אחר החשוד (עמוד 12 שורות 26-28, עמוד 13 שורות 27-32 עמוד 14 שורות 1-11, עמוד 15 שורות 9-11,ושורות 17-18). העד לא ידע לציין , באיזה שעה נרשם ת/7 (עמוד 13 שורות 14- 15), והוסיף שכאשר במהלך הנסיעה הוא והנהג הגיעו למחלף פולג שם ממוקם רמזור הם פנו שמאלה (עמוד 14 שורות 30-31).

לשאלה מה המרחק בין מחלף פולג למקום העצירה מציין כ – 200 מ' (עמוד 16 שורות 8-27).

פרשת הגנה :

הנאשם בחר להעיד ומספר שהוא היה באמצע העבודה, התקשר אליו שוטר וביקש ממנו לבוא להזיז את הרכב שלו שמפריע, הוא שאל אותו באיזה רכב מדובר , ואמר לשוטר שהוא מכר את הרכב ומסר לו את הפרטים של הקונה שם ומס' טלפון.

לאחר שבוע, התקשרו אליו וזימנו אותו לחקירה, כאשר הגיע לחקירה ראה במקום גם את הקונה הרכב, נחקר ושוחרר לאחר שמסר זיכרון דברים על מכירת הרכב.

עוד מספר כי ביום המקרה עבד בשוק במכירת שקיות ניילון, וכי אין ברשותו רישיון ולא לנהוג ברכב, רכש את הרכב למסחר, ומכר אותו ברווח, אך לא ביצע העברת בעלות מאחר ולא קיבל את כל הכסף.

דיון ומסקנות:

לאחר ששמעתי את עדי התביעה ועדות הנאשם ושקלתי את טענותיהם, התרשמתי מהופעתם בפני והזהרתי את עצמי שהמדובר בעד ראיה יחיד, התעורר בליבי ספק אם עבר הנאשם את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ואנמק:

עת/2 הוא עד יחיד.

עת/2 רשם את הדוח הראשוני כשעה וחצי לאחר ביצוע העבירה (בשעה 10:30).

עת/2 לא ציין פרטים משמעותיים במסמכים שערך כגון:

מס' הנתיבים בכביש, מצב התנועה בעת ביצוע העבירה , והאם נסע בצידו הימני או השמאלי של הנאשם.

לא רשם במסמכים מקום עמידתו של הנאשם ביחס לרכב של עד התביעה, מהו מרחק הנסיעה ממקום ביצוע העבירה ועד לעצירת הרכב.

אומנם, נרשם כי בדרך חלפו על רמזור אך אין התייחסות אם הנהג והעד עברו את הצומת יחדיו בירוק, או ששניהם עמדו ברמזור אדום, או ששהנהג עבר בירוק בעוד העד נעמד ברמזור אדום.

בדו"ח הפעולה, נרשם כי הנהג אחז בטלפון בידו הימנית שהוא מוצמד לאוזנו הימנית, על כן קיימת אפשרות שצידו הימני של פני הנהג היו מוסתרות עם הטלפון, ועד התביעה אמנם ציין כי נסע במקביל אליו אך לא צד נסע ביחס לרכב הנאשם.

היעדר רישום הנתונים הנ"ל מעוררים בי ספק האם הנאשם הוא זה שנהג ברכב.

בייחוד כאשר הזיהוי הנאשם בוצע תוך כדי נהיגה, כעת/2 ראה תמונתו ואת גיליון הרשעותיו במסוף, טרם פגש את הנהג, כך שספק אם יכול היה לזהותו בוודאות.

מה גם שלא נרשם מאיזה מרחק ראה את הנהג פורק מהרכב, עת/2 לא רדף אחרי הנהג כדי להצביע על קרבה, וכן העד לא ציין כמה זמן חלף עד שהגיע למקום עצירת הרכב.

בנוסף לכך, אין להתעלם מנ/1 עדותו תחת אזהרה של פלח ישראל אשר טוען שהוא זה שנהג ברכב, ומודה בביצוע העבירה, שעת/2 רשם בת/7 שהן הנהג והן ישראל פלח היו לבושים בשחור.

מעיון בתמונות ת/9 (תמונת של הנאשם) ות/10 (תמונת פלח ישאל), עולה כי מדובר בשני אנשים צעירים שיער קצר, אשר אין בינהם שוני קיצוני.

מכל הנימוקים הנ"ל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור כדין

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ה, 05 אוקטובר 2014,