פרשת שיליאן

עפת (ת"א) 31480-12-12 (כב' השופט רענן בן-יוסף)

תיק זה העלה היבטים משפטיים מעניינים בכל הנוגע לעבירה של "נהיגה בזמן פסילה" [לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961". הדגש בנסיבות האירוע הזה היה בשאלת התגבשות יסודות העבירה, במצב בו אדם מוביל רכב דו-גלגלי כאשר הוא דוחף אותו בידיו (האופנוע לא היה תקין ולא ניתן היה להניע אותו). אציין כבר עתה כי היות ובסופו של הליך התקבל הערעור בהסכמת התביעה, לאחר שבא-כוחה שמע את הערות בית המשפט, לא ארחיב בעניין הטענות שנטענו בערעור.

במסגרת הודעת הערעור שהוגשה, נדרשתי בין השאר למה שכינית כ"אגדה אורבנית משפטית", המתייחסת לכך שנפלה הברה במסדרונות בתי המשפט לתעבורה, כי הנעת כלי רכב בכוח הגוף כמוה כנהיגה עם רכב מונע לכל דבר ועניין. דבר שאיננו מדויק. נתקלתי בלא מעט מקרים בהם נוטים באי כוח התביעה, להיצמד לטענה שדי בהוכחת "העניין הטכני" של הנעת הרכב בכוח הגוף, כדי לשכלל את כל העבירות הקיימות בפקודת התעבורה. כפי שהסברתי בהודעת הערעור מדובר בטענה שהיא בפרוש איננה נכונה. בהקשר זה, מתוך מטרה לתקוף את אותה אקסיומה בלתי נכונה, קינחתי בציטוט של הוגה הדעות הצרפתי הנודע, מישל דה-מונטן, הנדרש לרציונאלים שעומדים אחורי הנטייה האנושית לקדש אקסיומות ומוסכמות: "הסיבה לכך שאיננו מפקפקים בדבר נעוצה בעובדה שמעולם אין אנו מעמידים מוסכמות אלה במבחן ואין אנו בוחנים כלל את הבסיס שעליו מיוסדת הטעות והשגיאה. אנו מתווכחים לא על גזע העץ, אלא על ענפיו. אין אנו מעמידים דבר בסימן שאלה, אלא מנסים לפרשו לכאן או לשם[…] זו הסיבה שמגבלות אלה שהצבנו לפני המחשבה החופשית והשקולה, ועריצותן של אמונותינו התפשטו והגיעו עד בתי מדרשינו" [מישל דה-מונטן סנגוריה על רמון סבונד תירגם: דרור דורי (הוצאת אוריון 2011), עמ' 160].

לעניין נסיבות האירוע הספציפי אציין לצורך השלמת המצב העובדתי כי הנאשם טען להגנתו כי לאורך כל האירוע הרכב כלל לא היה מונע (ולא ניתן כלל להניעו), וביקש פעם אחר פעם מהשוטרים כי יבדקו עובדה זו בעצמם, על מנת שייווכחו כי לא ניתן להפעיל את מנוע הרכב. הנאשם ציין כי כל מטרתו הייתה להזיז את הרכב מרחק קצר למוסך הסמוך למקום מגוריו. בפני בית המשפט לתעבורה העיד הקונה המיועד, אשר אישר את האמור, והדגיש כי נאמר לו מראש על ידי הנאשם שקיימת תקלה במצבר.

סוף דבר, לאור הסכמה שהתקבלה הסתפק בית המשפט של הערעור בדברים הבאים: "אכן במקרה מיוחד זה כאשר בימ"ש קמא לא דק פורטא בגירסתו של הנאשם וכאשר לא חד וחלק הוא שהעבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה חלה גם לגבי מי שיושב על אופנועו הלא מותנע, בהסכמת הצדדים אקבל את הערעור ואזכה את המערער בדין. כמובן שתוצאות והשלכות גזר הדין בטלות".

ניתן ביום 03/01/2013 במעמד הנוכחים.