בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו זיכה נהג כנגדו הוגש כתב אישום (מסוג ברירת משפט) שייחס לו "אי ציות לתמרור ב-37 המוצב בדרך נסיעתו"; על פי עובדות כתב האישום הנגה הואשם בכך שלא עצר את רכבו לפני קו עצירה, עבירות בניגוד לתקנות 22(א) ו-64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב – יפו

12 ספטמבר 2013

תת"ע 4921-09-11 מדינת ישראל נ' איתי אלוש

בפני כב' השופטת דלית ורד

בעניין: מאשימה מדינת ישראל

נגד
נאשם איתי אלוש

הכרעת דין
אזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגשה הודעת תשלום קנס בשיעור 250 ₪, בגין אי ציות לתמרור ב-37 המוצב בדרך נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני קו עצירה, עבירות בניגוד לתקנות 22(א) ו-64(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.2.11, שעה 10:15 לערך, הבחינה השוטרת סמ"ר רויטל צדקה (להלן- השוטרת) עת עמדה סטטית בצומת הרחובות: פינס – דרך יפו בתל אביב, בנאשם אשר נהג קטנוע מ.ר. 6845014 ברחוב פינס, מכיוון צפון לדרום והגיע לצומת הנ"ל, כאשר בכיוון נהיגתו בצד ימין של הכביש מוצב תמרור ב-37 באופן בולט וברור היטב וכן קו עצירה ברור על הכביש.
הנאשם חצה את הצומת בנסיעה ימינה לדרך יפו לכיוון מערב בנהיגה רציפה, כאשר גלגלי רכבו נעו באופן רציף. השוטרת הבחינה בנאשם בבירור ושמרה על קשר עין רצוף עימו. במקום היתה ראות טובה, שדה ראייה פתוח ואור יום. הנאשם נעצר והוסברה לו מהות העבירה.

תגובת הנאשם משיוחסה לו העבירה: "את לא ראית אותי חוצפנית משעמם לך כוס אמק ערס תעשי את העבודה שלך אח"כ תבואי בטענות."

מטעם התביעה העידה השוטרת ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח אשר ערכה (ת/1) ותרשים שהכינה במועד הדיון (ת/2). מטעם ההגנה העיד הנאשם, אשר ערך שרטוט (נ/1).

לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, מסקנתי היא כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו, וזאת מהטעמים הבאים:

1. בעדויות שלפני עלתה מחלוקת עובדתית לענין מיקומה של השוטרת. בדו"ח עצמו ציינה השוטרת כי "הייתי..על רח' דרך יפו פ. פינס". אולם בעדותה, ענתה השוטרת, לשאלת ביהמ"ש: "אני עומדת על רחוב פינס, בדיוק בפינה בצומת הרחובות" בשרטוט שערכה (ת/2) הציגה השוטרת את מיקומה על רחוב פינס בסמוך לתמרור ב-37, היינו לפני הפניה ימינה לרחוב דרך יפו לכיוון מערב.
מנגד, הנאשם טען שהשוטרת עמדה בסמוך לניידת ברח' יפו עצמו, קרי לאחר הפניה ימינה.

2. הנאשם טען עוד בעת מתן מענה לכתב האישום, כי השוטרת לא הייתה יכולה להבחין בעצירתו שכן עמדה כשפניה לעבר הניידת ואילו גבה לעבר הצומת. על טענה זו חזר בעדותו. במובן זה לא ניתן לקבל את טענת התביעה כי עדותו של הנאשם כבושה.
עם זאת, הנאשם לא טען זאת בעת האירוע. הסברו של הנאשם לעניין זה לפיו אמירה זו משתמעת כבר מתגובתו לדוח במילותיו "את לא ראית אותי" הוא הסבר שניתן בדוחק לקבלו. יש הבדל בין אמירה כללית: "את לא ראית אותי", לבין טענה עובדתית ספציפית דוגמת: לא יכולת לראות אותי כיוון שעמדת עם הגב אלי.

3. מצאתי כי קיים קושי בקבלת גרסתה של השוטרת כי עמדה ברחוב פינס עצמו סמוך לתמרור, שכן סביר להניח כי הנאשם היה מקפיד לעצור, אילו השוטרת הייתה ניצבת אל מול עיניו ברחוב פינס, סמוך לתמרור.

4. לא מצאתי כי ניתן לשלול את גרסת הנאשם, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובותיו השונות, לפיה השוטרת עמדה ברחוב דרך יפו, ולכן לא הבחינה בו בעת עצירתו בצומת.

אשר על כן, אזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ד , 12 ספטמבר 2013, במעמד הצדדים

Categoryפסקי דין