פרשה שנדונה בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו; כנגד הנהג הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, כי לא ציית לתמרור 402 המוצב במקום, בכך שנכנס לדרך שלא בהתאם להוראת התמרור הנ"ל.
בית המשפט, לאחר שמיעת הראיות, זיכה את הנהג מחמת הספק.

בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב – יפו
11 אפריל 2013
תת"ע 7258-01-12 מדינת ישראל נ' מגן

בפני כב' השופטת דלית ורד

בעניין: מאשימה מדינת ישראל

נגד
נאשם יצחק מגן

הכרעת דין

הנאשם מזוכה מחמת הספק.

הנאשם הואשם בביצוע עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, כי לא ציית לתמרור 402 המוצב במקום, בכך שנכנס לדרך שלא בהתאם להוראת התמרור הנ"ל.

נסיבות המקרה על פי המצוין בדו"ח כדלקמן: ביום 17.8.11 בשעה 14:00 בעת סיור שגרתי בניידת כחול לבן עמד השוטר נידא דאהר (להלן – השוטר) לכיוון צפון ברחוב מחרוזת פינת נרדור בתל אביב-יפו, והבחין כי הנאשם נכנס בנסיעה לרחוב נרדור שלא בהתאם לתמרור הנ"ל. השוטר עצר את הנאשם והבהיר לו על מהות העבירה, הנאשם היה לבד, מזג אויר נאה , תמרור תקין וקשר עין רצוף שהחל עם כניסתו של הנאשם לרחוב נרדור מכיוון צפון לדרום.

תגובת הנאשם משיוחסה לו העבירה: "יצאתי מהחצר".
הנאשם כפר במיוחס לו והתנהל דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח (ת/1) ותרשים שערך במעמד הדיון (ת/2). מטעם ההגנה העיד הנאשם ומטעמו הוגשו, חשבונית מיום האירוע (נ/1) ואסופת תמונות (נ/2-נ/8).

הנאשם טען כי כניסתו לרחוב נרדור, הייתה מרחוב מחרוזת בדרום, זאת בכדי לבצע עבודת שרברבות אצל לקוח המתגורר ברחוב זה. הנאשם הציג חשבונית בגין העבודה שבוצעה לטענתו במועד האירוע (נ/1).
הנאשם הוסיף כי לאחר שסיים עבודתו, ביצע פנית פרסה ועבר לנתיב הנגדי מצפון לדרום. בנסיבות אלה, לגרסתו, לא יכול היה להבחין בתמרור המוצב אך בקצה הצפוני של הרחוב, כאשר לפי הצילומים שהגיש הנאשם, על הכביש עצמו אין כל סימון כי נתיב הנסיעה מצפון לדרום מיועד לרכב ציבורי בלבד.
לא היה חולק כי רחוב נרדור הינו רחוב דו סטרי קצר, שאורכו 200 מטר לערך. השוטר טען כי בנסיבות אלה יכול היה להבחין בכניסתו של הנאשם לרחוב מצדו הצפוני, מקום בו הוצב התמרור. טענתו של הנאשם כי "רחוב של 200 מטר, אני צריך להיות לא נורמאלי, לראות שוטר בסוף הרחוב ולהיכנס באין כניסה", תומכת בטענת התביעה כי ניתן להבחין מקצה האחד של הרחוב במתרחש בקצהו השני.

השוטר מיקם בשרטוט שערך את הניידת על רחוב נרדור, פינת רחוב המחרוזת. ואולם הנאשם טען כי הניידת עמדה ברחוב המחרוזת פינת נרדור, כפי שרשום בדו"ח . השוטר הסביר כי המיקום בו עמד הינו פינתי, ומכאן נובע אופן הניסוח בדו"ח. השוטר טען בעדותו כי הנאשם נכנס לרחוב נרדור מרחוב רובינשטיין (היינו מצדו הצפוני של רחוב נרדור, אך לא רשם זאת במפורש בדו"ח. כאמור, גרסת הנאשם הייתה כי נכנס מרחוב המחרוזת (מצדו הדרומי של רחוב נרדור).
הנאשם לא טען בתגובתו הראשונית כי לא ידע על קיום התמרור או כי אינו מכיר את האזור. הטענה כי אינו מכיר את האזור הועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית.
חרף האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי לא ניתן לשלול את גרסת הנאשם כי ביצע פניית פרסה ברחוב נרדור. בנסיבות אלה נכון יהיה לזכות את הנאשם מחמת הספק.

לאור כל זאת, ,אזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ג , 11 אפריל 2013, במעמד הצדדים
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

Categoryפסקי דין