בית המשפט לתעבורה דן בעניינו של נהג אשר הגיש בקשה להישפט בבית המשפט לאחר שקיבל לידיו דו"ח על שימוש בטלפון בזמן נהיגה שלא באמצעות דיבורית; בעקבות בקשתו להישפט הוגש הדו"ח ככנגד הנהג כתב אישום לבית המשפט המייחס לו עבירה של "שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית", עבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961. על פי כתב האישום נהג הנאשם ברכב בכביש 4 כשהוא משתמש במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב.
בית המשפט לאחר שנחשף לראיות, ולאחר התלבטות, מצא לנכון להורות על זיכויו של הנהג.

בבית משפט השלום לתעבורה בעכו

תת"ע 6399-10-10 מדינת ישראל נ' טורג'מן

בפני שופט יעקב בכר

בעניין:
מדינת ישראל
המאשימה

נגד

אייל טורג'מן
הנאשמים

הכרעת דין
בהיסוס רב, הנני מזכה את הנאשם, מחמת הספק.

1. האישום:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, עבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.
על פי כתב האישום בתאריך 10.03.2012 בשעה 12:17 נהג הנאשם ברכב מסוג סיטרואן מספר רישוי 6746233, (להלן "הרכב") רחוב שניר – כביש 4 כשהוא משתמש במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב.

2. הכפירה:
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום .

3. פרשת התביעה:
מטעם התביעה העיד רס"ר עופר כהני
משרת בסיירת תנועת צפון, ערך את הדו"ח (ת/1), רשם את נסיבות המקרה ותגובת הנהג.
בנסיבות המקרה, ציין שהוא עמד בצומת לכיוון דרום, ראשון בטור המכוניות, הוא הבחין בנאשם פונה שמאלה ומצמיד טלפון נייד לאוזן שמאל באמצעות יד שמאל. לטענתו, הוא שמר על קשר עין עם הנאשם עד שעצר אותו.

בחקירתו הנגדית, ציין שהוא זוכר היטב את המקרה הזה, בשל התנהגותו של הנאשם במהלך רישום הדו"ח.

כמו כן, ציין העד שאינו זוכר אם ברכב הייתה מותקנת דיבורית, באמצעותה התקשר למוקד 100.

4. פרשת ההגנה:
מטעם ההגנה העיד הנאשם.
לדבריו יום לפני האירוע הנדון, היה מעורב בתאונת דרכים והטלפון האישי שלו נשאר ברכבו. כתוצאה מכך השתמש ברכב העבודה שבו מותקנת דיבורית. לדבריו הבחין ברכב המשטרתי ממרחק של כ-100 מטר לפחות. באותו זמן דיבר עם לקוחה באמצעות הדיבורית וכאשר עבר את הרמזור בירוק, השוטר עצר אותו בעודו מדבר עם הלקוחה.
במהלך ויכוח שהתנהל בינו לבין השוטר, הלקוחה ניתקה את השיחה. לטענת הנאשם, הוא ביקש מהשוטר, עד התביעה, לערוך חיפוש ברכבו על מנת למצוא את הטלפון הנייד, שלטענת השוטר השתמש בו הנאשם לשיחה אך השוטר סירב. הנאשם התקשר למוקד המשטרתי 100 וביקש ששוטר יגיע למקום, אך נאמר לו שאם יש שוטר בשטח לא שולחים משטרה.
הנאשם פנה ללשכת התנועה בתחנת נהרייה ואמרו לו שמאחר ומדובר בשוטר של המרחב, אין ביכולתם לסייע לו בדבר תלונתו.
בחקירתו הנגדית, הנאשם המשיך לדבוק בגרסתו וטען ולא הייתה תקשורת בינו לבין השוטר לשם כך התקשר למוקד 100 ושהתנהגות השוטר כלפיו וחוסר ההתייחסות נורא העליבו והרגיזו אותו ובעיקר ההתנהגות הרובוטית של השוטר, והדרך שבה שם את הדו"ח על השמשה בעודו מדבר איתו.

5. דיון:
לאחר ששמעתי את הנאשם ואת עד התביעה, שקלתי את דבריהם, התרשמתי מהופעתם בביהמ"ש, מצאתי שנותר בליבי ספק, אם הנאשם עבר את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום. הנאשם הכחיש כי אחז בטלפון נייד.
למרות שהכף במקרה דנן נוטה להעדפת עדותו של עד התביעה, אשר לטענתו הבחין במקרה ביצוע העבירה, כאשר הנאשם חלף על פניו, במרחק קצר מאוד, וכאשר עד התביעה נמצא בעצירה מוחלטת, ולא בתנועה, החלטתי, לאור התנהגותו של הנאשם במהלך ולאחר רישום הדו"ח לזכותו מחמת הספק, וזאת מטעמי זהירות, שמא חלילה יימצא אדם זכאי אשם בדין.
דבריו הנחרצים של הנאשם, אשר טען כי עשה שימוש בדיבורית, לצורך שיחה עם לקוחה, והתנהלותו במהלך רישום הדו"ח, חיוג למוקד 100, ולאחר מכן התייצבותו בלשכת התנועה נהרייה, יש בהם כדי לעורר ספק שמא טעה עד התביעה במקרה דנן וייחס לנאשם בשגגה, עבירה אותה לא ביצע.

אשר על כן, אני מחליט, לזכות את הנאשם מחמת הספק.
המזכירות תמציא העתק מהכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"א' אדר תשע"ב , 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

Categoryפסקי דין