פרשת בן-ציון

עמ"י (ת"א) 22737-01-10 בפני כב' השופטת חיותה כוחן

פרשה זו נגעה לערר שהגישה לשכת תביעות התעבורה בת"א, כנגד החלטת בית המשפט לתעבורה, בבקשתה למעצר עד תום ההליכים. התביעה ביקשה במסגרת הליך זה מבית-המשפט להורות על מעצר בית. בית המשפט לתעבורה (כב' השופט יהושע צימרמן) מצא, כי אין מקום למעצר בית והסתפק בפסילת הנהג עד תום ההליכים בלבד. על פי כתב האישום נהג ברכבו כשהוא מסיע בו את בנו בן ה-6, בהיותו שיכור וכתוצאה ממצב השכרות, הוא עלה על אי תנועה, נתקל ברמזור וגרם, למרבה המזל, לתאונת נזק ללא נפגעים, וסירב לבדיקת ינשוף. הוא נכשל בבדיקת מאפיינים. ים

בית המשפט המחוזי, קיבל את העמדה שהבעתי בדיון ודחה את ערר המדינה; כב' השופטת מציינת כי לאחר עיון בהחלטת בית המשפט לתעבורה היא הגיעה למסקנה, שבית המשפט "עשה את האיזון הראוי בין המסוכנות של המשיב, הנובעת אך ורק מנהיגתו, לבין חירותו של המשיב. לציין, כי למשיב אמנם 24 הרשעות קודמות, אך אלה הן הרשעות בגין ברירת משפט. נגד המשיב תלוי ועומד, אמנם, תיק נוסף בגין נהיגה בשכרות משנת 2007, אשר טרם הסתיים. בסופו של יום, אם יורשע המשיב בשני התיקים, בית המשפט יגזור עליו את העונש לו הוא ראוי.השאלה היא האם בשלב הביניים, עד שיסתיים בירור דינו, יש להגביל את חירותו על מנת לאיין את המסוכנות. כפי שציינתי, כב' השופט צימרמן שקל נכון וקבע, כי מאחר והמשיב מעולם לא נהג בזמן פסילה, יש בהגבלת נהיגתו כדי לאיין את המסוכנות ואין צורך בהחזקתו במעצר בית, דבר שעלול לפגוע בצורה חמורה בחירותו, מעבר למידה הנדרשת".

ניתנה ביום 20/01/2010 במעמד הנוכחים.