הגעת למקום הנכון אנחנו כאן כדי לעזור

    נהיגה בפסילה

    לעתים, מוגשים כתבי אישום כתנגד נהגים הנמצאים בממצב של פסילת רישיון נהיגה, כאשר לטענתם הם הזיזו את הרכב, אך ורק בכוח הגוף, כלומר דחפו אותו ולא נהגו עליו. הרשעה בעבירה של נהיגה בפסילה עלולה לגרור אחריה רכיב ענישה של מאסר בפועל (זו מדיניות הענישה המוצהרת של התביעה המשטרתית היום), ובכל מקרה כזה, כדאי בכל מצב להסתייע בעורך-דין לתעבורה שזה תחום העיסוק המרכזי שלו.

    משרד דוידוב-בנימיני ושות', ניהלו בעבר מאוד תיקים של נהיגה בפסילה, לרבות תיקים אשר הסתיימו בסופו של יום בזיכוי מלא או בעונש מופחת.

    במאמר זה, נתרכז במצב המשפט הנוגע לעבירת "נהיגה בזמן פסילה" כאשר על פי עובדות כתב האישום עולה ו/או על פי גירסת הנאשם, הזזת הרכב הייתה בכוח הגוף בלבד.

    עו"ד דוידוב-בנימיני המומחים בתיקי נהיגה בזמן פסילת רישיון.

    פנה אלינו ואנחנו נפעל להציל לך את הרישיון!

    לפגישת ייעוץ חינם וללא התחייבות התקשר עכשיו:

    03-6494555

    אנו, ממשרד דוידוב בנימיני ושות', נתקלנו בלא מעט מקרים בהם נוטים באי כוח התביעה במקרים דומים, להיצמד לטענה שדי בהוכחת "העניין הטכני" של הנעת הרכב בכוח הגוף, כדי לשכלל את כל העבירות הקיימות בפקודת התעבורה. מדובר בטענה שהיא בפרוש אינה נכונה, וכך מוצאים אנו את עצמינו, לא אחת, מנהלים דו שיח של חרשים מול עמיתנו מהתביעה הכללית במישור זה.

    במקרה דכאן נבקש לבחון את גזע העץ ו"לא להתווכח על ענפיו" [מישל דה-מונטן סנגוריה על רמון סבונד תירגם: דרור דורי (הוצאת אוריון 2011), עמ' 160]. הבסיס הנורמטיבי לעניין הנעת רכב בכוח הגוף נמצא בהוראות תקנה 164 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ("הסעה בכוח הגוף") אשר קובעת: "לעניין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג".

    כידוע, אמצעי הפרשנות שאומץ ומקובל במשפט הישראלי בימינו אנו, זו שיטת הפרשנות התכליתית. נאמר בתמצית, כי השיטה מבוססת על שלושה מרכיבים: לשון, תכלית ושיקול דעת. כלל גדול הוא על פי תורת הפרשנות התכליתית כי "משמעותה של לשון היא מפורשת כאשר היא מועברת לקורא מתוך המובן המילוני של הלשון, על רקע הקשרה (הפנימי והחיצוני) הרלוונטי" [אהרן ברק פרשנות תכליתית במשפט (ירושלים: נבו) תשס"ג-2003, עמ' 145] .

    השלב הבא הוא בחינת תכליתה של הנורמה מבוססת על שני יסודות: תכלית סובייקטיבית ותכלית אובייקטיבית: "הפרשנות התכליתית, כמושג נורמטיבי, מבוססת על פעולות גומלין מתמידות בין 'כוונת' היוצר (התכלית הסובייקטיבית) לבין 'כוונת' היוצר הסביר וכוונת השיטה (התכלית האובייקטיבית). שתי 'כוונות' אלה קיימות תמיד ומשפיעות תמיד. הפרשנות התכליתית מבקשת למצוא סינתזה בין שתי 'כוונות' אלו" [אהרן ברק פרשנות תכליתית במשפט (ירושלים: נבו) תשס"ג-2003, עמ' 157].

    אם נחזור לרגע למסגרת הנורמטיבית האמורה, פרי יצירתו של מחוקק המשנה, נגלה כי מלת המפתח בהגדרה הקיימת בתקנה 164, הם צמד המילים "לעניין חלק זה", והכוונה לכל התקנות המסדירות את כללי ההתנהגות בדרך.

    בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, נדרש לסוגיית הפרשנות הנכונה של תקנה זו כבר במאה הקודמת, בפרשת דעבול, שם נקבע כי התקנה חלה על כללי ההתנהגות בדרך בלבד [ע"פ (ת"א) 1681/85 דעבול נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), ניתן ביום 05/02/1986].

    בית המשפט ביאר את הוראת תקנה זו, וציין במפורש כי דחיפת כלי-רכב בכוח הגוף אינה נהיגה, שכן אילו דחיפה כזאת הייתה נהיגה, לא היה מתקין התקנות נזקק לתקנה מיוחדת לעניין: "[…] ומכלל הן אתה שומע לאו, לענין החלק האחר דן ברשיונות אין הדבר כן. הגיון הדברים הוא, שמי שדוחף רכב בכוח גופו אינו צריך להצטייד לצורך כך בתעודה אבל צריך לשמור על כללי ההתנהגות בדרך, כגון לדחוף את הרכב בנתיב הימני של הדרך ולדאוג לא לסכן משתמשים אחרים" (הדגש אינו במקור – א.ב) . בית המשפט ממשיך ומציין כי יש "להעמיד את מתקין התקנות בחזקת מי שיודע את החוק", כל זאת מכיוון, שאם דחיפה בגוף הייתה בין כה וכה נהיגה לצורך סעיף 10(א) לפקודה, היא הייתה כן גם לצורך חלק א' של התקנות, וכמובן גם לצורך חלק ב' והתקנה 164הייתה הופכת מיותרת. ואז במקרה כזה "הסייג המסייג אותה חריגה מסמכות" (של מחוקק המשנה – א.ב).

    לאור זאת, קובע בית המשפט באותה פרשה כי אם דבריו נכונים לגבי הסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, "הם נכונים ממילא גם לגבי העבירה שבסעיף 67(א) לפקודה הדן בנהיגה תוך תקופת פסילה" [שם, שולי פסקה 5 (השופט אילן)].

    זיכוי נוסף בנסיבות דומות ניתן בפרשת עזת נסימי, ואף הוא על רקע דומה לרקע העובדתי במקרה זה. בית המשפט אימץ את הקביעות הפרשניות מפרשת דעבול דלעיל, וציין בנוסף כי "יש בפרשנות הגיון רב שאם לא תאמר כן, כאשר רכב מתקלקל ועומד בצד הדרך, יצטרכו הדוחפים אותו – כדי למנוע ממנו להמשיך להפריע לתנועה – להיות מצוידים ברישיונות נהיגה תקפים ובכיסוי ביטוחי וכמובן שאין בכך אף לא קמצוץ של הגיון". על כן, במצב בו כל מה שהוכח הוא, שהנאשם דחף את הרכב בכוח גופו, והרכב לא היה מונע, "לא היה הנאשם צריך להיות מצויד ברישיון נהיגה לצורך העברת הקטנוע, בדרך שהדבר נעשה", והנאשם זוכה [פ"ל (ת"א) 1510-09 מדינת ישראל נ' עזת נסימי (פורסם בנבו), ניתן ביום 31/05/2010].

    אם נסכם את כל האמור, ונשלים את המעגל בכל הנוגע לפרשנות התכליתית הראויה למסגרת הנורמטיבית שבנדון, הרי שבבואנו לעשות את אותו הליך של סינתזה ואינטגרציה בין התכליות, נבחין בנקל כי בפנינו מקרה שגרתי בו "כל הנתונים בדבר התכלית מובילים כולם לכיוון אחד. חזקת התכלית הסובייקטיבית וחזקת התכלית האובייקטיבית זהות בתוכנן" . מכאן שקיימת כאן "הרמוניה חקיקתית". מיותר לציין שהפרשנות האמורה מתיישבת עם שורת ההיגיון, ומגשימה את מטרה ראויה שכל מי שמניע רכב באמצעות כוח הגוף, ינהג על פי כללי התנועה בדרך [אהרן ברק פרשנות תכליתית במשפט (ירושלים: נבו) תשס"ג-2003, עמ' 235].

    עו"ד דוידוב-בנימיני המומחים בתיקי נהיגה בזמן פסילת רישיון.

    פנה אלינו ואנחנו נפעל להציל לך את הרישיון!

    לפגישת ייעוץ חינם וללא התחייבות התקשר עכשיו:

    03-6494555

    "נהיגה בזמן פסילה": כאשר מוטלת על נהג רכיב של פסילת רישיון נהיגה על ידי בית המשפט או על ידי משרד הרישוי, היא נכנסת לתוקף ביום פסק הדין/במועד שנקבע, אלא אם נקבע בפסק הדין אחרת.

    על פי פסיקת בית המשפט לתעבורה בחיפה, יש לפרש בצמצום את רשימת הסייגים שבסעיף 42 (ג) לפקודת התעבורה שמונה אילו תקופות לא יבואו במניינה של תקופת פסילה מנהיגה.

    פסילת רישיון נהיגה נכנסת לתוקף מיד (על פי התאריך שנקבע); חישוב תקופת הפסילה מתחיל רק מיום בו הופקד רישיון הנהיגה בתיק בית המשפט. כל עוד לא מסר הנהג את הרישיון והוא מחזיק בו, קיים חשש שהוא עושה בו שימוש חרף צו הפסילה. לכן, הסנקציה הקבועה בחוק היא הותרת מלוא תקופת הפסילה בעינה, חרף חלוף הזמן, ואי ריצוייה, עד אשר הנאשם יפקיד את רישיונו בידי הרשות הפוסלת.

    מדיניות התביעה המשטרתית הינה להחמיר מאוד בעבירות של "נהיגה בזמן פסילה"

    לפיכך, במידה והוגש כנגדתכם כתב אישום בגין עבירה זו, כדי מאוד להיוועץ עם עורך דין תעבורה, הבקיא בתחום התעבורה.

    רשימת הסייגים שבסעיף 42 (ג) לפקודת התעבורה שמונה אילו תקופות לא יבואו במניינה של תקופת פסילה מנהיגה מהווה רשימה סגורה. פרשנות סייגים אלה יש לעשות בצמצום נוכח הוראות חוק היסוד.

    הפסילה נכנסת לתוקף מיד ואילו חישוב תקופת הפסילה מתחיל רק מיום בו הופקד רישיון הנהיגה בתיק בית המשפט; כל עוד לא מסר הנהג את הרישיון והוא מחזיק בו, קיים מבחינת רשויות החוק חשש שהוא עושה בו שימוש חרף צו הפסילה. לכן, הסנקציה הקבועה בחוק היא הותרת מלוא תקופת הפסילה בעינה, חרף חלוף הזמן, ואי ריצוייה, עד אשר הנאשם יפקיד את רישיונו בידי הרשות הפוסלת.

    המחוקק ביקש לקבוע גדרים ברורים לחישובה של הפסילה, על מנת למנוע מצב בו נהג שנפסל מנהיגה יעתור לניכוי תקופת פסילה שכלל לא ריצה, אם זה בשל כך שהרישיון היה בחזקתו של הנהג חרף הפסילה, ואם זה בשל כך שממילא לא היה הנהג בר יכולת לעשות שימוש ברכב, עקב ריצוי עונש מאסר. הסייגים הבודדים שמצא המחוקק לכלול בהוראת החוק הם רשימה סגורה. הם אינם יכולים לשאת, על פי לשונם, פרשנות לפיה המצב העובדתי שבפנינו נכלל בתוכם.

    נהיגה בפסילה – כניסת פסילה לתוקף וחישוב סיומה

    משהפקיד נהג את רישיון הנהיגה מתחיל מניין ימי הפסילה. בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט בנג'ו) קבע באחד מפסקי הדין (פ"ל 335-09-09) כי תוכנו של סעיף 42 (ג) לפקודת התעבורה ורשימת הסייגים הסגורה שהוא מונה, מלמדים על שני מצבים קיצוניים, שרק בהם לא יובא מהלך הזמן של אותו אירוע במניין תקופת הפסילה. האחד, אירוע הנתון לשליטת הנהג, קרי: מצב בו הנהג לא מפקיד, מרצונו, את רישיונו וגורם בכך כביכול להותרת המצג כלפי כולא עלמא כי הוא מחזיק עדיין ברישיון נהיגה תקף. האירוע השני, אירוע שאינו נתון לשליטת הנהג, בו הוא נתון מאחורי סורג ובריח. בנסיבותיו של המקרה שבפני לא ניתן לפרש רשימת סייגים אלה כפורשת תחולתה גם על המצב שבפני כדי להטיל אחריות פלילית על הנאשם. פרשנות כזאת, מעבר להיותה מאולצת אשר אינה תואמת את הטקסט הברור, פוגעת באופן בלתי מידתי בחירות הנאשם.

    סעיף 42 (ג) מונה אילו תקופות לא יבואו במניינה של תקופת הפסילה. רשימת הסייגים הללו היא רשימה סגורה. פרשנות סייגים אלה יש לעשות בצמצום נוכח הוראות חוק היסוד. אין בפרשנות סובייקטיבית או אובייקטיבית כדי לאפשר פרישת תחולתה על המקרה שבפנינו. קונקרטית, מדובר בשני סייגים אשר אף אחד מהם לא מתקיים במקרה שבפנינו. מכאן, שאם הנאשם הפקיד את רשיונו במועד גזר הדין ובית המשפט התיר לנהוג מספר שעות אותן קצב, אין היתר זה, בא במסגרת הסייגים שלגביהם נקבע מפורשות כי הם לא יבואו במניין הפסילה.

    עבירה של "נהיגה בזמן פסילה" בזמן שלילת רישיון נחשבת לאחת החמורות בתחום התעבורה.

    נתפסתם נוהגים בזמן פסילה? הוגש נגדכם כתב אישום? פנו לעורך דין לתעבורה ובעל ניסיון בייצוג בעבירות "נהיגה בפסילה" ואשר בקיא ברזי המקצוע לצורך קבלת ייצוג של סנגור תעבורה.

    עורכי הדין במשרד דוידוב-בנימיני ושות', הם בעלי ניסיון רב בייצוג מבקשים בהליכים מעין אלה בבתי המשפט לתעבורה בכל רחבי הארץ.

     

    נתקלת בבעיה, אנחנו כאן לעזור לך לפתור לך אותה

    אנחנו נמצאים לעזור לך 24 שעות ביממה

      על נהיגה בפסילה ומשמעותה

      נהג אשר רישיונו נפסל (בין על ידי בית המשפט לתעבורה, משרד הרישוי או המכון הרפואי) ובוחר להמשיך ולנהוג ברכבו בזמן שהפסילה עדיין התוקף, עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם עונשים חמורים הכוללים מאסר של שלוש שנים או קנס כספי כבד, ולעיתים אף שניהם יחדיו. ענישה חמורה זו נובעת משתי סיבות עיקריות:

      • המשך נהיגה ברכב בשעה שרישיונו של הנהג נפסל, מהווה זלזול בחוק, בנציגיו ובהחלטותיהם. נהיגה בפסילה מסכנת את הנהג ומוכיחה כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו.
      • נהיגה מסוכנת זו מהווה החרגה לתנאי פוליסת הביטוח. כך למעשה במידה ותתרחש תאונת דרכים, הרי שהנטל הביטוחי יהיה על הקופה הציבורית (חוק הפלת"ד).

      תנאי יסודי להרשעה בעבירת תנועה זו תלויה בהוכחה של בית המשפט כי הנאשם היה מודע להיות רישיונו בפסילה. במידה ולא ניתן להוכיח את הנקודה הזו (מכונה בשם "היסוד הנפשי"), הרי שלא ניתן יהיה להרשיע את הנהג ולבסס את אשמתו.

      אדם הנתון בפסילה צריך לזכור כי עצם ישיבה במושב הנהג והנעת הרכב בעודו עומד, לצורך הפעלת המזגן או הזזתו מספר מטרים כדי להחנות את הרכב, יחשבו כעבירה של נהיגה בפסילה. משטרת התנועה מפעילה יחידה מיוחדת שעוקבת אחרי נהגים בפסילה שיש חשד לגביהם שיפרו את האיסור לנהוג.

      נהיגה בפסילה פעם ראשונה

      נהיגה בפסילה מהווה את אחת עבירות התנועה החמורות ביותר הקיימות בפקודת התעבורה. העונש הצפוי בגינה עשוי לכלול עונש מאסר. בתי המשפט מחמירים בעונשים לעבירה זו מפני שהיא מביעה מעין התרסה בהחלטתם וזלזול בבטיחות שאר משתמשי הדרך. במידה והואשמתם בעבירה זו, הצטיידו בשירותיו של משרד עורכי הדין לתעבורה דוידוב-בנימיני ושות' בהקדם האפשרי. המשרד יעשה את המירב על מנת לסייע במניעת הרשעה בגין עבירה זו או לכל הפחות בהפחתת הענישה שנקבעה בעבורכם. ככל שמדובר באירוע שני של נהיגה בפסילה, הנהג עלול למצוא את עצמו מבלה את הלילה בבית המעצר.

       

      בכדי להפחית ככל הניתן עונש על נהיגה בפסילה פנו למשרד דוידוב-בנימיני ושות'

      בין אם אתם מרגישים כי העונש בעקבות העבירה מגיע לכם או לא, הרי שפנייה אל משרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני ושות', הינה הכרחית ונחוצה. משרדנו מתמחה בתחום דיני התעבורה ובעל ניסיון רב בהתמודדות עם עבירות תנועה שונות. על כן יבנה בעבורכם את קו ההגנה היעיל ביותר שנועד להביא בסופו של דבר לזיכוי מלא או להקלה משמעותית בעונש שנקבע בחוק. פנו אל משרדנו עוד היום ותוכלו לזכות בייצוג ובייעוץ המשפטי המתקדם ואיכותי ביותר בתחום התעבורה.

      נהיגה בפסילה – החטא ועונשו

      נהיגה בפסילה הינה עבירה על החוק. המשמעות היא שאדם מחליט לנהוג ברכבו על אף שרישיונו נשלל. הדבר פוגע בסדרי השלטון והמשפט ועל כן אדם הנוהג בפסילה נחשב בעיני השלטון כאדם מסוכן. מתוך כך, הענישה בגין עבירה זו הינה מן החמורות ביותר, וכוללת רכיב של מאסר בפועל. עונשים נוספים הניתנים במקרה של נהיגה בפסילה הינם קנס גבוה מאד וככל הנראה גם תוספת של עבודות שירות, מאסר על תנאי או כפי שציינו קודם, מאסר בפועל. לצורך מזעור העונש כדאי להיוועץ בעורך דין תעבורה בקיא כדוגמת דוידוב בנימיני ושות'

      נהיגה בפסילה בכל מיני אופנים

      לעיתים נדמה כי ישנה אפשרות לכופף מעט את החוק בכל הנוגע לנהיגה בפסילה, אך לא כך הדבר. נהיגה בפסילה היא חמורה מאד עד כי ישנם מקרים שלא נראים לנו כנהיגה ממש או נהיגה שכביכול נעשתה בטעות אך גם הם נחשבים לנהיגה בפסילה ויש לתת עליהם את הדין. דוגמאות למקרים מעין אלו: 

      • אדם שרישיונו נשלל ועדיין לא ניגש להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט וחושב שבזמן זה עדיין מותר לו לנהוג, טועה. ברגע שהרישיון נשלל יש להפקיד מיד את הרישיון אצל מזכירות בית המשפט ומרגע זה מתחילים לספור את זמן השלילה. 
      • אדם שרישיונו נשלל והפקיד את הרישיון רק כשבוע לאחר מועד השלילה וסופר את זמן השלילה שהוקצב לו מרגע ההודעה ולא מרגע ההפקדה וחוזר לנהוג בהתאם לזמן זה, טועה. ועדיין נוהג בפסילה. יש לחשב את זמן הפסילה החל מרגע הפקדת הרישיון. 
      • אדם שרישיונו נשלל ובוחר להזיז את רכבו רק בכדי להחנות אותו במקום אחר נחשב לנוהג בפסילה.

      נהגתם בפסילה? פנו אלינו מיד

      בכל מקרה של שלילת רישיון, כדאי לפנות במהירות האפשרית לעורך דין תעבורה שיעשה הכל עבורכם על מנת למזער את העונש ולהחזיר אתכם לכביש בהקדם האפשרי. רצוי לפנות לעורך דין בעל ניסיון וותק שבקיא בתחום. משרד עורכי הדין דוידוב בנימיני ושות', מתמחים בדיני תעבורה וכמובן במקרים של נהיגה בפסילה. עורכי הדין יסייעו לכם במזעור העונש וירימו את קרנו של הנהג אל מול השלטונות.

      חברה לשיווק ופרסום חברה לשיווק ופרסום
      זקוקים לעורך דין תעבורה?
      הגעת למקום הנכון אנחנו כאן כדי לעזור
      דילוג לתוכן