עפ"ת (ת"א) 37798-10-11  (כב' השופט רענן בן-יוסף)

פרשה זו עסקה בהורדת רכב על ידי בוחן תנועה, הליך בו היה מעורב גם פקח מטעם המשרד לאיכות הסביבה, אשר שמו לא הופיע בכתב האישום המקורי ואשר לא התייצב בבית המשפט לתעבורה לצורך מתן עדות. במסגרת ההליך התקבלו כראיה גם מסמכים בהם היה קושי להבין את כל תוכנן.

במסגרת הליך הערעור, כתוצאה מכל האמור, הושגה הסכמה בין הצדדים לפי עצת בית המשפט, והתקבל ערעורו של הנהג לעניין העונש. כך נימוק זאת בית המשפט לערעורים: "בהינתן שבית משפט קמא טעה, לדעתי, בכך שלא אפשר למדינה דחייה לבקשתה לצרף עד תביעה נוסף, בהינתן שבית משפט נתן משקל מעבר לאפשרי למסמך בלתי קריא לחלוטין, בהינתן שבשל אותו מסמך בלתי קריא עד התביעה, הבוחן, לא יכול היה לפרט מה פגום בבלמים, בוודאי לא יכול היה לפרט ולא פירט מה לא היה בסדר בהגה, בהינתן הסתמכותו של בית משפט בהכרעת הדין יתר על המידה, לטעמי, על תשובות המערער בחקירתו הנגדית לשאלות שספק אם היה לשאול אותן בהסתמכה על מסמך שבית משפט עצמו קבוע, ונראה כי הוא עדות מפי השמועה, וכדי לקצר הליכים ולמנוע החזרת התיק לדיון מחודש בבית משפט קמא, אכן הצעתי לצדדים לסיים את ההליכים כאן ובהסכמה, ומשהסכימו, הנני משאיר את הכרעת דינו של בית משפט קמא על כנה, ובאשר לגזר הדין, אקצר את תקופת הפסילה בפועל ל-40 ימים במקום 75 ימים, בניכוי הפסילה שרוצתה עד עתה.

ניתן ביום 01/12/2011 במעמד הנוכחים.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support