עפ"ת (ת"א) 8236-12-11)  כב' השופט רענן בן-יוסף)

בפרשה זו התקבל הערעור והנאשם זוכה; כל זאת לאחר שבית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו הרשיע אותו בנהיגה "תחת השפעת אלכולהול", וזאת לאחר שעובדות כתב האישום יחסו לנהג עבירה של נהיגה בשכרות, לפי מדידת מכשיר ינשוף בתוצאה של 615 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

במסגרת ההליך הורשע המערער כאמור בעבירה הקלה יותר של "נהיגה תחת השפעה" ולא ב"נהיגה בשכרות". בהכרעת הדין ציין בית המשפט לתעבורה כי מצא שאין בנסיבות תיק זה לסמוך על מכשיר הינשוף לצורך הרשעה, אך יחד עם זאת, כן מצא שיש ראיות אחרות שיש בהן כדי לעשות שימוש בסעיף 184 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, ולהרשיעו בעבירה של "נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים דין". הרשעה זו התבססה על שלל של ראיות נסיבתיות וכן על העובדה שתוצאות בדיקת הינשוף, שלא היה טוב להרשעה בעבירה שבכתב האישום, יכלו לשמש ראייה נסיבתית להרשעה בעבירה היותר קלה. הנאשם עצמו, לא העיד בבית המשפט לתעבורה, ובית המשפט לא אפשר את דחיית הדיון לצורך כך, וזאת למרות שהדיונים נדחו לשם העדת כל עדי התביעה.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענותינו בערעור כי בנסיבות הללו יש לזכות את הנאשם, וכך נימק זאת בפסק דינו: "העובדה שמכשיר הינשוף לא התאים להרשעה, מונעת את האפשרות להשתמש בו כראייה בכלל, גם כראייה מצטברת או נסיבתית לשכרות מחמת טעמים אחרים. כל שנותר זה ריח אלכוהול יחד עם שתיית כוס אחת של וודקה 'רדבול', כאשר אין בדיקת מאפיינים, אין בה די להרשעה. בית משפט קמא זקף לחובתו של המערער את העובדה שלא העיד, מקום שאי-ההעדה באה בשל כך שלא נעתר לבקשת ההגנה לדחות את הדיון מחמת העובדה שהמערער לא התייצב לדיון כדי להעידו, בעיקר בנסיבות תיק זה, כאשר בית המשפט נעתר יותר מפעם אחת לבקשת התביעה לדחות את הדיון כדי לזמן את עדיה, ולא נעתר אף לבקשה אחת של ההגנה, יש חוסר הגינות בשימוש בנימוק זה כיסוד נוסף להרשעה".

ניתן ביום 16/02/2012 במעמד הנוכחים.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support