הגעת למקום הנכון אנחנו כאן כדי לעזור

פרשת גרשט

עפ"ת (מרכז) 37990-12-10 (כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר)

בפרשה זו עלתה על המדוכה שאלה משפטית עקרונית בכל הנוגע לענישה ראויה בתיקי תאונות דרכים, וזאת כאשר מדובר במעשה אחד שיצר ריבוי של עבירות. למען השלמת התמונה אציין כי בתיק זה טענתי כשלצדי חברי ועמיתי, עו"ד שי שדלצקי. עלפי עובדות כתב האישום בתיק זה, הורשע המערער לאחר שנכנס לצומת בניגוד לאור האדום ומבלי לשים לב לדרך לא איפשר לרכב המעורב להשלים חציית הצומת בבטחה, חסם את דרכו וכלי הרכב התנגשו. על הנאשם נגזרו בין השאר 7 חודשי פסילה בפועל.י

הצטברות אידיאלית של עבירות בפלילים הוא כינוי המשקף מצב בו מספר עבירות פליליות צומחות כולן מרכיב התנהגותי אחד משותף: "רק מגוון התוצאות שנגרמו על ידי אותה התנהגות, אחת ויחידה, או מכלול הנסיבות השונות שהצטרפו אליה, בהיותן רלוונטיות, כל אחת או כל קבוצה מהן, להתוות עבירות נפרדות, מביאים להסתעפות עבירות מספר מאותה התנהגות"[ש"ז פלר "על 'הצטברות עבירות' ובייחוד על זו ה'אידיאלית'" ספר לנדוי (כרך ב') בעריכת א' ברק וא' מזוז תל-אביב: בורסי, תשנ"ה, עמ' 951 ]. מי שנדרש לכך לראשונה היה כב' השופט (לימים נשיא) משה

לנדוי, בפרשת בנימין נכט [ע"פ 132/57 בנימין נכט נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד יא 1544].

במהלך הדיון בערעור הצגנו שני פסקי-דין דומים בהם הופעתי בסמוך לאותה תקופה, שנדונו בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת תחיה שפירא) ובמחוז המרכז (בפני כב' השופטת נגה אהד). בשני המקרים נדחתה טענת המדינה לעניין זה (ריבוי עבירות). עמדתנו בערעור כאן הייתה כי גם במקרה זה המדובר במעשה נהיגה אחד, שלא ניתן להפרדה לחוליות, ולו באופן מלאכותי. לפיכך, על פי "מבחן אחידות הזמן והמקום" שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשת "פריצת הכספות בירושלים" [ע"פ 104/89 יצחק דרורי ו-4 אח' נ' מדינת ישראל פ"ד מד(1), 843], יש לקבוע כי המדובר בעבירה אחת בלבד, ומתוקף כך גם העונש צריך להיות עונש אחד. עוד ראוי לציין כי לגישה זו יש גם אחיזה בדין הפלילי; סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 ("הרשעה בעבירות אחדות"), קובע: "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה". כלומר המעשה הוא הקובע, לא מספר העבירות שבוצעו בגינו.

במקרה שלפנינו, המעשה האסור שגרם לתאונת הדרכים הוא אקט הכניסה לצומת באור אדום. אם ננטרל את הפעולה הזאת, נגלה שאין כל ביצוע של עבירה או מעשה אסור אחר, ולכן כתוצאה מכך, אכן מדובר במעשה נהיגה אחד, בחזקת "הא בהא תליא" (שבת קלה ב). כב' השופט, ד"ר אחיקם סטולר, קיבל את הערעור לעניין העונש תוך שהוא נדרש לניתוח הסוגיה המשפטית לאשורה: "השאלה היא מתי מסכת עובדות פלונית מגלה עבירה יחידה ואימתי נובעות עבירות רבות ממנה, היא שאלה אשר במקרים רבים תוכל למצוא את פתרונה באמצעות התבוננות על הרצף העובדתי של האירועים. האבחנה בין מקרים כאלה מתבססת על ניתוח עובדתי של האירוע – האם מדובר בפעולה יחידה מתמשכת, אשר פיצולה לתת פעולות אינו בר ביצוע, או שמא מדובר בשרשרת של פעולות עוקבות זו מסתיימת וזו מתחילה וכל אחת היא חוליה נפרדת, המרכיבה יחד עם יתר החוליות את אותה שרשרת. כאשר ניתן, ולו באופן מלאכותי להצביע בכל נקודות זמן במהלך ביצוע העבירה אילו עבירות הושלמו כבר ואילו טרם החלו, כי אז רצף המעשים הינו תופעת לוואי שאינה מונעת פיצולם לעבירות רבות. ראה: ע"פ 104/89 יצחק בן יוסף דרורי נ' מדינת ישראל, פד"י מ"ד 1843".

לאור זאת, בנסיבות המקרה הקונקרטי קבע בית המשפט באופן חד-משמעי כי המדובר על מעשה אחד לפיו הנהג פנה שמאלה בצומת מרומזר כאשר בכיוון נסיעתו אור אדום, ולכן אין מקום לפצל אותו לשני מעשים כפי שעשה בית המשפט לתעבורה. לאור זאת כתב כהאי-לישנא: "יש לראות את המסכת העובדתית כמסכת אחת ולכן אני סבור שבמקרה דנן אכן שגה בית המשפט כאשר קבע שיש חובת פסילת מינימום כפולה הן בגין רמזור אדום והן בשל נהיגה בקלות ראש שכן המדובר במסכת אירועים אחת". בית המשפט קיבל כאמור את הערעור לעניין העונש, התערב בעונש הפסילה המקורי שנגזר והעמידו על חמישה חודשים בלבד.

ניתן ביום 30/01/2011 במעמד הנוכחים.

נתקלת בבעיה, אנחנו כאן לעזור לך לפתור לך אותה

אנחנו נמצאים לעזור לך 24 שעות ביממה
חברה לשיווק ופרסום חברה לשיווק ופרסום