בית המשפט השלום לתעבורה בירושלים זיכה באופן חלקי נהג בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון בתוקף; כנגד הנאשם נרשמה הזמנה לדין וכתב אישום בגין עבירות של נהיגה עם רשיון נהיגה שאינו תקף לסוג הרכב (אופנוע), פקיעת תוקף רשיון נהיגה למעלה מ- 6 חודשים, פקיעת רשיון הרכב פחות מ- 6 חודשים ונהיגה ללא ביטוח עבירות בניגוד לסעיפים 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") (שתי עבירות), לסעיף 2 לפקודה ולסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל – 1970.

הנהג הודה והורשע בעבירות של נהיגה ברשיון שאינו תקף לסוג הרכב, פקיעת רשיון רכב ונהיגה ללא ביטוח וכבפר בעבירה של פקיעת רשיון נהיגה וזוכה כאמור על ידי בית המשפט לתעבורה מביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף תוך שבית המשפט מקבל טענת "סיכון כפול".

זקוקים לעורך דין תעבורה?

פנו למשרד עורכי הדין לתעבורה דוידוב-בנימיני ושות'.

פ"ל (ירושלים) 1025-02-15

מדינת ישראל
נ ג ד
מוסעב קרעין

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בירושלים
[19.11.2015]

כבוד השופטת שרית זוכוביצקי-אורי

הכרעת דין חלקית

החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה ברשיון לא תקף.

האישום
כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירות של נהיגה עם רשיון נהיגה שאינו תקף לסוג הרכב (אופנוע), פקיעת תוקף רשיון נהיגה למעלה מ- 6 חודשים, פקיעת רשיון הרכב פחות מ- 6 חודשים ונהיגה ללא ביטוח עבירות בניגוד לסעיפים 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") (שתי עבירות), לסעיף 2 לפקודה ולסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל – 1970.

הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה ברשיון שאינו תקף לסוג הרכב, פקיעת רשיון רכב ונהיגה ללא ביטוח. הנאשם לא הודה בעבירה של פקיעת רשיון נהיגה.

העובדות שאינן במחלוקת
ביום 8.12.14 בסמוך לשעה 15:30 בצהריים נהג הנאשם באופנוע בצומת הרחובות מעלות עיר דוד עם רחוב השילוח בירושלים.
לנאשם אין רשיון נהיגה לאופנוע. לנאשם רישיון נהיגה לרכב פרטי שפקע לפני למעלה משישה חודשים.

המחלוקת
המחלוקת הינה בשאלה המשפטית האם ניתן להרשיע נאשם שנהג ברכב מסוג שאינו מורשה לנהוג בו בשתי עבירות האחת, נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב (בלתי מורשה) והשנייה נהיגה ברכב ברישיון שפקע, גם אם לא נהג ברכב בו הוא מורשה לנהוג.

ב"כ הנאשם טוען כי אין מקום להרשיע בנסיבות כאלה בשתי העבירות, כיוון שהנאשם כלל לא נהג ברכב שרישיונו פקע ולכן יש להרשיעו רק בעבירה הרלוונטית בנהיגה ללא רשיון מתאים לסוג הרכב.

ב"כ המאשימה טוענת כי יש להרשיע את הנאשם בשתי העבירות כיוון שיש שבשתי העבירות רכיב עובדתי אחר. לראיה הציגה המאשימה אסופת פסקי דין הדנות בשאלת זהות בין עבירות לצורך בחינת טענת הגנה מקדמית של "סיכון כפול".

דיון

סעיף 10(א) לפקודה קובע:
"לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר." (הדגשה שלי ש.ז.א)

לא בכדי הצמיד המחוקק את תקפות רשיון הנהיגה לאותו סוג הרכב בו נהג, שכן תוקפו של הרשיון רלוונטי רק אם הנאשם נהג באותו סוג רכב אליו הורשה. שכן עצם אי חידוש הרשיון ללא נהיגה באותו סוג רכב שאליו הורשה, אינה מהווה עבירה כל עוד לא נהג באותו סוג רכב, ואם נהג בסוג רכב אחר הרי שנהג ללא רשיון כלל.
נמצאנו למדים כי גם הסעיף הרלוונטי בוחן את שאלת תוקפו של רשיון הנהיגה אך ורק לגבי רכב מאותו סוג. דהיינו אם נצמד ללשון החוק אמור אין לומר עבירה "נהיגה ברשיון שפקע" אלא עבירה של "נהיגה ברשיון שפקע לאותו סוג רכב" .

מכאן שאין מקום להאשים אדם שנהג ברכב שאליו לא הורשה מעולם בנהיגה ברשיון לרכב מסוג אחר שפקע זה מכבר, אלא להרשיעו בנהיגה ללא רשיון לאותו סוג רכב.
למעלה מכך, שתי עבירות אלו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, שכן הן סותרות בהיבט העובדתי זו את זו.

אחת משניים – או שאדם נהג כשהוא מורשה לאותו סוג רכב ורשיונו פקע, או שמעולם לא הורשה לאותו סוג רכב. לא יתכן שיסודותיהן העובדתיים של שתי העבירות מתקיימות במעשה אחד.

יתכן והמאשימה טעתה בשל העובדה שיש הבחנה מילולית בין מי שלא הורשה כלל לנהיגה בשום סוג של רכב המכונה "ללא רשיון נהיגה מעולם" לבין נהיגה ברכב מסוג אליו לא הורשה "ללא רשיון לסוג הרכב", המביאה בחשבון את העובדה שלנאשם יש רשיון נהיגה לרכב מסוג אחר.

לעובדה שיש לנהג רשיון רכב לסוג אחר מזה שבו נהג יכולה להיות נסיבה רלוונטית לצורך קביעת העונש, כך בעיקר למי שנהג ברכב מסוג אופנוע אחר אליו הורשה (בשונה למשל מנהיגה במשאית למי שהורשה לרכב פרטי). אך בדבר זה אין להצדיק הרשעה גם בעבירה של נהיגה ברשיון נהיגה שפקע כשהנאשם כלל לא נהג ברכב מאותו סוג.
פסקי הדין שהציגה המאשימה עוסקים בהבחנה בין שתי סוגי עבירות לצורך קביעה בטענה מקדמית של "סיכון כפול" (כך למשל הובא ע"פ 132/57 נכט נ' היועמ"ש, פ"ד יא' 1544).

הנאשם לא טען כי מדובר בכפילות של אותה עבירה אלא להיפך כי מדובר בשתי עבירות שונות, כשאחת מאותן העבירות כלל אינה מתיישבת עם הנתונים העובדתיים.
דוקא הפסיקה שהובאה על-ידי המאשימה המדגישה את השונות בין היסודות העובדתיים של העבירות ומחזקת את טענת הנאשם.

עבירת נהיגה ללא רשיון לאותו סוג רכב דורשת את היסודות העובדתיים הבאים:

נהיגה וכן העדר רשיון נהיגה מתאים לאותו סוג הרכב.

עבירת נהיגה ברשיון שפקע לאותו סוג רכב דורשת לעומת זאת את היסודות העובדתיים הבאים:
נהיגה וכן רשיון נהיגה מתאים לאותו סוג רכב וכן פקיעת הרישיון.

המסקנה היא כי מדובר בשתי עבירות נפרדות וסותרות שלא יכולות להתרחש באירוע יחיד של נהיגה ברכב מסוג מסוים.

העובדה שלנאשם יש רשיון נהיגה לסוג רכב אחר והוא פקע, אינה מהווה עבירה כשלעצמה כל עוד לא נהג הנאשם באותו סוג רכב. לא השתכללו מעשי הנאשם להרשעה בעבירת נהיגה ברשיון שפקע לאותו סוג הרכב אלא אך לנהיגה ללא רשיון כלל לסוג הרכב.

לפיכך אני מזכה את הנאשם מעבירה של נהיגה ללא רשיון תקף.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ו , 19 נובמבר 2015, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד רויטל מוסקוביץ , ב"כ הנאשם עו"ד אשרף חסן והנאשם.

Categoryפסקי דין