אדם היושב במושב הנהג ברכב מונע, לאחר שנכנס אליו כשהוא שיכור כלוט, ושרוי בשינה עמוקה; האם בכך מבצע אותו נהג, עבירה של "נהיגה בשכרות"?

שאלה זו עמדה במוקד פסיקת בית המשפט העליון בפרשת יבגני קרופצקי (רע"פ 5166/14), אשר נדונה בפני הרכב של שלושה שופטים (ד"ר דנציגר, עמית ושהם). פסק הדין ניתן ביום 05/05/2015.

אדם אשר יושב ברכב ממונע, הגם שאינו בתנועה, עלול למצוא את עצמו מורשע בעבירה של נהיגה בשכרות או בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, גם אם בפועל ישן במושב הקדמי של הרכב.

המבחן המשפטי שיכריע את שאלת האשמה על פי פסיקת בית המשפט העליון הוא מבחן השליטה האפקטיבית ברכב: "החיבור בין קיומה של שליטה אפקטיבית ברכב לבין הימצאותו של נהג שיכור ברכב עצמו עשוי לשמש בסיס להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות".

יחד עם כל זאת יש להדגיש כי בית המשפט העליון מסמרות בשאלת "היקפו המדוייק של מבחן השליטה האפקטיבית ברכב, ונראה כי מדובר בשאלה עובדתית שתוכרע על פי נסיבות העניין".

בכל כתב אישום בגין "נהיגה בשכרות" או בגין "נהיגה תחת השפעת אלכוהול" חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין לתעבורה, הבקיא בתחום ומכיר את ההלכות הרלוונטיות בתחום.

בפרשת יבגני קרופצקי נדון מקרה של נהג שישב בתוך רכבו שלא היה בתנועה, כשהוא שיכור. הנהג הגיע בנסיעה למקום, עוד טרם שהלה נכנס למצב של שכרות. ועם זאת, לנהג היתה, על-פי כל אמת מידה, שליטה אפקטיבית על אמצעי הפעולה ברכבו, בעת שהיה שיכור, כאשר הוא התיישב במושב הנהג והשלים את שתיית המשקה האלכוהולי. בית המשפט העליון קבע כי לא היה במצב השינה אליו נכנס הנהג, כדי להוביל למסקנה אחרת. הנהג ישב במושב הנהג, ברכב מונע, שחנה בנתיב נסיעה.

במצב דברים זה, קבע בית המשפט, הוא יכול היה, בקלות רבה, לגרום לתנועת הרכב, מתוך הפעלת שיקול דעת לקוי. המערער, שנמצאו אצלו 885 מ"ג אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף, שהם למעלה מפי שלושה וחצי, מכמות האלכוהול המותרת לנהיגה, היה חסר כושר לנהיגה, עקב מצב שכרותו כמתואר לעיל, ויכול היה לגרום לפעולת הרכב, מבלי להעריך כראוי את הסיכון הגלום בכך.

המבחן המשפטי שיכריע את שאלת האשמה על פי פסיקת בית המשפט העליון הוא מבחן השליטה האפקטיבית ברכב: "החיבור בין קיומה של שליטה אפקטיבית ברכב לבין הימצאותו של נהג שיכור ברכב עצמו עשוי לשמש בסיס להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות".

יחד עם כל זאת יש להדגיש כי בית המשפט העליון מסמרות בשאלת "היקפו המדוייק של מבחן השליטה האפקטיבית ברכב, ונראה כי מדובר בשאלה עובדתית שתוכרע על פי נסיבות העניין".

רף האכיפה בעבירות אלכוהול ונהיגה בשכרות (במכשיר נשיפה) עומד על 290 מ"ק לליטר אוויר נשוף, וזאת בעקבות פסיקה של בית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת עוזרי. הטענה שיש להגיש כתבי אישום בשכרות רק מהדרגה הבאה מעל 290 מ"ק, נדונה ונדחתה על ידי כב' השופט, ד"ר עודד מודריק, מבית המשפט המחוזי בת"א.

לאור המאפיינים היחודיים של עבירות התעבורה בכלל, ועבירת הנהיגה בשכרות בפרט, עדיף תמיד להיות מיוצגים בידיעורך-דין תעבורה שזה תחום התמקצעותו המקצועית.

משרד עורכי הדין לתעבורה דוידוב-בנימיני ושות' מתמחים בתיקי תעבורה.

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות התקשרו עכשיו:

03-6494555

Categoryמאמרים