"נהיגה בזמן פסילה": כאשר מוטלת על נהג רכיב של פסילת רישיון נהיגה על ידי בית המשפט או על ידי משרד הרישוי, היא נכנסת לתוקף ביום פסק הדין/במועד שנקבע, אלא אם נקבע בפסק הדין אחרת.

על פי פסיקת בית השפט לתעבורה בחיפה יש לפרש בצמצום את רשימת הסייגים שבסעיף 42 (ג) לפקודת התעבורה שמונה אילו תקופות לא יבואו במניינה של תקופת פסילה מנהיגה.

פסילת רישיון נהיגה נכנסת לתוקף מיד (על פי התאריך שנקבע); חישוב תקופת הפסילה מתחיל רק מיום בו הופקד רישיון הנהיגה בתיק בית המשפט. כל עוד לא מסר הנהג את הרישיון והוא מחזיק בו, קיים חשש שהוא עושה בו שימוש חרף צו הפסילה. לכן, הסנקציה הקבועה בחוק היא הותרת מלוא תקופת הפסילה בעינה, חרף חלוף הזמן, ואי ריצוייה, עד אשר הנאשם יפקיד את רישיונו בידי הרשות הפוסלת.

מדיניות התביעה המשטרתית הינה להחמיר מאוד בעבירות של "נהיגה בזמן פסילה"

לפיכך במידה והוגש כנגדתכם כתב אישום בגין עבירה זו, כדי מאוד להיוועץ עם עורך דין תעבורה, הבקיא בתחום התעבורה.

 רשימת הסייגים שבסעיף 42 (ג) לפקודת התעבורה שמונה אילו תקופות לא יבואו במניינה של תקופת פסילה מנהיגה מהווה רשימה סגורה. פרשנות סייגים אלה יש לעשות בצמצום נוכח הוראות חוק היסוד.

הפסילה נכנסת לתוקף מיד ואילו חישוב תקופת הפסילה מתחיל רק מיום בו הופקד רישיון הנהיגה בתיק בית המשפט; כל עוד לא מסר הנהג את הרישיון והוא מחזיק בו, קיים מבחינת רשויות החוק חשש שהוא עושה בו שימוש חרף צו הפסילה. לכן, הסנקציה הקבועה בחוק היא הותרת מלוא תקופת הפסילה בעינה, חרף חלוף הזמן, ואי ריצוייה, עד אשר הנאשם יפקיד את רישיונו בידי הרשות הפוסלת.

המחוקק ביקש לקבוע גדרים ברורים לחישובה של הפסילה, על מנת למנוע מצב בו נהג שנפסל מנהיגה יעתור לניכוי תקופת פסילה שכלל לא ריצה, אם זה בשל כך שהרישיון היה בחזקתו של הנהג חרף הפסילה, ואם זה בשל כך שממילא לא היה הנהג בר יכולת לעשות שימוש ברכב, עקב ריצוי עונש מאסר. הסייגים הבודדים שמצא המחוקק לכלול בהוראת החוק הם רשימה סגורה. הם אינם יכולים לשאת, על פי לשונם, פרשנות לפיה המצב העובדתי שבפנינו נכלל בתוכם.

נהיגה בפסילה – כניסת פסילה לתוקף וחישוב סיומה

משהפקיד נהג את רישיון הנהיגה מתחיל מניין ימי הפסילה. בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט בנג'ו) קבע באחד מפסקי הדין (פ"ל 335-09-09) כי תוכנו של סעיף 42 (ג) לפקודת התעבורה ורשימת הסייגים הסגורה שהוא מונה, מלמדים על שני מצבים קיצוניים, שרק בהם לא יובא מהלך הזמן של אותו אירוע במניין תקופת הפסילה. האחד, אירוע הנתון לשליטת הנהג, קרי: מצב בו הנהג לא מפקיד, מרצונו, את רישיונו וגורם בכך כביכול להותרת המצג כלפי כולא עלמא כי הוא מחזיק עדיין ברישיון נהיגה תקף. האירוע השני, אירוע שאינו נתון לשליטת הנהג, בו הוא נתון מאחורי סורג ובריח. בנסיבותיו של המקרה שבפני לא ניתן לפרש רשימת סייגים אלה כפורשת תחולתה גם על המצב שבפני כדי להטיל אחריות פלילית על הנאשם. פרשנות כזאת, מעבר להיותה מאולצת אשר אינה תואמת את הטקסט הברור, פוגעת באופן בלתי מידתי בחירות הנאשם.

סעיף 42 (ג) מונה אילו תקופות לא יבואו במניינה של תקופת הפסילה. רשימת הסייגים הללו היא רשימה סגורה. פרשנות סייגים אלה יש לעשות בצמצום נוכח הוראות חוק היסוד. אין בפרשנות סובייקטיבית או אובייקטיבית כדי לאפשר פרישת תחולתה על המקרה שבפנינו. קונקרטית, מדובר בשני סייגים אשר אף אחד מהם לא מתקיים במקרה שבפנינו. מכאן, שאם הנאשם הפקיד את רשיונו במועד גזר הדין ובית המשפט התיר לנהוג מספר שעות אותן קצב, אין היתר זה, בא במסגרת הסייגים שלגביהם נקבע מפורשות כי הם לא יבואו במניין הפסילה.

עבירה של "נהיגה בזמן פסילה" בזמן שלילת רשיון נחשבת לאחת החמורות בתחום התעבורה.

נתפסתם נוהגים בזמן פסילה? הוגש נגדכם כתב אישום? פנו לעורך דין לתעבורה ובעל ניסיון בייצוג בעבירות "נהיגה בפסילה" ואשר בקיא ברזי המקצוע לצורך קבלת ייצוג של סנגור תעבורה.

עורכי הדין במשרד דוידוב-בנימיני ושות', הם בעלי ניסיון רב בייצוג מבקשים בהליכים מעין אלה בבתי המשפט לתעבורה בכל רחבי הארץ.

Categoryמאמרים