בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו דן בעניינו של נהג אשר הוגש נגדו כתב אישום בו יוחסה לו עבירה על תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה בכך שעפ"י הטענה רכב על קטנוע בחוסר זהירות בכך שבהגיעו לצומת דרכים בגבעתיים נכנס לצומת בנסיעה נגד כיוון הנסיעה כ- 20 מטרים, עלה על מדרכה ונסע על המדרכה כ-100 מטרים עד לחניית בית במקום.
בתום שמיעת ההוכחות בתיק זה, הודעי בית המשפט לתעבורה על זיכויו של הנהג מחמת הספק מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

בבית משפט לתעבורה ת"א – יפו
ת 026434/08

בפני: כב' השופט עופר נהרי
תאריך: 27/01/2009

בעניין: מדינת ישראל המאשימה

נ ג ד
נפתלי תומר הנאשם

הכרעת דין
הנאשם זוכה מחמת הספק.

ביום 30.12.08, בתום שמיעת ההוכחות בתיק זה, הודעתי על זיכויו של הנאשם מחמת הספק מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום, ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסה לו עבירה על תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה בכך שעפ"י הטענה רכב על קטנוע בחוסר זהירות בכך שבהגיעו לצומת דרכים בגבעתיים נכנס לצומת בנסיעה נגד כיוון הנסיעה כ- 20 מטרים, עלה על מדרכה ונסע על המדרכה כ-100 מטרים עד לחניית בית במקום.

הנאשם כפר ונשמעו ההוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר המתנדב, עופר נצר, ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך על אתר (ת/1), וכן שרטוט שערך במועד ההוכחות באולם בית המשפט (ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגשו 7 תמונות שצילם 0נ/1 עד נ/7).

טענת הנאשם היתה כי לא היו דברים מעולם וכי כלל לא נע עם קטנועו – שהינו אף קטנוע בצבע אחר מזה שנצפה ונרשם ע"י השוטר – אלא ירד רגלית אותה עת מבית של חבר ולכשניגש אל קטנועו החונה, פנה אליו השוטר המתנדב והאשים אותו בדבר אשר ככל הנראה בוצע ע"י רוכב קטנוע אחר.

לאחר ששמעתי בקשב רב את העדים ונתתי דעתי למיכלול הראיות והנסיבות נותר לטעמי ספק סביר בשאלת קשר העין והזיהוי של הקטנוע הרלוונטי ומספק זה יהנה כאמור הנאשם שבפני ויזוכה.

כפי שתואר ע"י עד התביעה, היה עליו לנוע עם הניידת בצידו האחד של רחוב כצנלסון בגבעתיים (שהינו רחוב דו סטרי, ודו נתיבי ובמרכזו אי תנועה, כעולה מהשרטוט (ת/2) וזאת כברת דרך ארוכה וכאשר רוכב הקטנוע החשוד מצוי ונע בצד השני של הרחוב על המדרכה והכל כאשר מוסכם על הצדדים כי רח' כצנלסון הוא רחוב ראשי וסואן ובו נעים גם אוטובוסים בשני הכיוונים.

במצב דברים שכזה, ומאחר שעסקינן כאמור במעקב ממרחק לא קצר, אגב נהיגה ובמסלול מרוחק יחסית וסואן, אין לשלול האפשרות שהשוטר המתנדב נקלע לטעות בזיהוי לנוכח הקושי הטבעי שבשמירה על קשר עין בנסיבות הללו.

בנוסף לכך וכפי שתואר, נדרש בשלב כלשהו עד התביעה לעזוב את הניידת ולחצות ברגל את רח' כצנלסון הנ"ל על שני מסלולי הנסיעה שבו על מנת להגיע רגלית אל מקום הימצאו של הנאשם.
למותר להניח בסבירות שבחציה זו של שני המסלולים נדרש עד התביעה לשים ליבו כהולך רגל לתנועה על מנת לחצות בבטיחות ויתכן כי נותק , ולו לשניות בודדות, גם בשלב זה קשר העין.
עד התביעה העיד כי אכן ארך לו פרק זמן של כחצי דקה כדי להגיע רגלית אל הנאשם מרגע שהעמיד את הניידת בצידו השני של הכביש. הוסף לכל אלה את שעת הערב של האירוע (19.35) ואת עדותו ורישומו של השוטר על כי היה זה קטנוע בצבע שחור בעוד שהנאשם הוכיח, גם באמצעות הצגת רשיון הרכב וגם בתמונות כי קטנועו אינו בצבע שחור, וקיבלת כי נותר כאמור ספק סביר שאין להתעלם ממנו בסוגיית הזיהוי.

לציין כי למרות שנרשם בדו"ח ע"י עד התביעה כי הנאשם טען בפניו על אתר כי מדובר בטעות בזיהוי, לא ידע עד התביעה להשיב על השאלה האם מנוע הקטנוע של הנאשם היה קר או חם בעת שפנה אל הנאשם, על אף שלטענת הנאשם הוא הציע לשוטר להיווכח כי הוא קר; ואף לא רשם דבר בקשר עם טענת הנאשם כי קטנועים רבים חנו אותה שעה בפתח הבנין בו עסקינן.

לנוכח ספקות מצטברים אלה ומשנדרש אני גם לצקת תוכן לחובתי להזהיר את עצמי כי התביעה ביקשה הרשעתו של נאשם זה על יסוד עדות יחידה, דין הנאשם לזיכוי מחמת הספק כפי שהודעתי.

ניתנה היום 27.1.09 במעמד התביעה בלבד.
המזכירות תשלח עותק ממסמך זה לנאשם לכתובתו המעודכנת כמצויין בסיפת הפרוטוקול מיום 30.12.08.

______________

עופר נהרי, שופט

Categoryפסקי דין