בדיקת דוחות תנועה –העבירה המיוחסת בדו"ח התנועה  ופרטי האירוע כפי שמפורטים מנקודת מבטו של שוטר התנועה, הם הבסיס לבדיקה שעורך עורך-דין תעבורה בבואו לבחון את הסיכויים לזיכוי בתיק.

נהיגה בשכרות – עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). עונש המינימום הקבוע בעבירה זו עומד על שנתיים פסילה בפועל. רצוי מאוד להיוועץ בעורך-דין תעבורה טרם ההתייצבות בבית המשפט לתעבורה.

בדיקת אלכוהול – תוצאת מדידת אוויר נשוף, דם או שתן, המצביעה על כמות האלכוהול בגופו של הנבדק ביחס לרף המותר על פי חוק.

בדיקת ינשוף – בדיקת אוויר נשוף לצורך קביעת כמות האלכוהול בליטר אוויר נשוף (הנבדק חייב לנשוף אוויר בהיקף של 1.5 ליטר על מנת שהבדיקה תצא תקינה).

נהיגה תחת השפעת אלכוהול – עבירה לפי תקנה 169ב(א) לתקנות התעבורה הקובעת איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה בחוק. עונש המינימום עומד על שלושה חודשי פסילת מינימום בפועל.

נהיגה בקלות ראש – עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; כאשר מצטרפת אליה עבירה של מעורבות בתאונת דרכים קיימת פסילת מינימום של שלושה חודשים בפועל.

בדיקת עבירות תנועה – העבר התעבורתי של הנהג יכול להשפיע בגבולות גזרה מסוימים על היקף העונש שיקבל. עבר תעבורתי נקי אינו ערובה לעונש קל ללא פסילה בפועל.

דוח מהירות – עבירה של "נהיגה במהירות מופרזת" ("נהיגה במהירות העולה על המותר"), עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה. עבירה זו נאכפת באמצעות "מצלמות מהירות" ובאמצעי אכיפה אלקטרוניים אחרים ("דבורה" וממל"ז) המופעלים על ידי שוטרי תנועה. היקף זמן הפסילה שייגזר הוא נגזרת המשלבת בין המהירות המיוחסת לבין העבר התעבורתי ועבירות קודמות דומות מן העבר.

מהירות מופרזת נהג חדש – נהג חדש המורשע בגין עבירה של "נהיגה במהירות העולה על המותר" (גם בדו"ח ברירת קנס ששולם), עלול להידרש לעשות מבחן מעשי (טסט) ותיאוריה מחדש בבאו לחדש את רישיון הנהיגה שלו. מומלץ במקרה כזה (כל דו"ח מהירות לנהג חדש) להיוועץ עם עורך-דין לתעבורה.

נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה וכוללת בדרך כלל גם עבירה של "נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף", לפי סעיף 10(א) לפקודה, היא מבין העבירות החמורות בתחום דיני התעבורה ומעמיד את הנהג שנתפס נוהג בפסילה בסכנה של ריצוי תקופה של מאסר בפועל.

עקיפה מסוכנת בקו הפרדה רצוף – עבירה בניגוד לתקנה 47ד ו-47(ה)(5) לתקנות התעבורה. בגין עבירה זו קיים עונש של פסילה בפועל. על פי המדיניות של התביעה התחבורתית יש להחמיר בעבירות של עקיפה ולפיכך מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך-דין לתעבורה לפני שמגיעים לבית המשפט.

קנסות תעבורה – מרבית הקנסות ודוחות התעבורה גוררים נקודות; מומלץ להיוועץ עם עורך-דין לתעבורה לפני שמשלמים את הקנס בתוך מסגרת הזמן של 90 הימים מיום קבלתו ועד למועד התשלום.

בירור דוחות תנועה – העבירות המיוחסות בדוחות הכוללות את האירוע כפי שמפורטים מנקודת מבטו של שוטר התנועה, הם הבסיס לבדיקה שעורך עורך-דין תעבורה בבואו לבחון את מצב הדברים באותם תיקים.

עונש על מהירות מופרזת – פונקציה המשלבת בין מידת המהירות שנמדדה לעברו התעבורתי של הנהג. מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין תעבורה לפני הגעה לבית המשפט.

נהיגה ללא רישיון ישראלי – מי שנתפס עם רישיון נהיגה זר מחו"ל כדי להיוועץ עם עורך-דין לתעבורה, במטרה לבדוק האם האישום בדין יסודו. נהג שמורשע בגין עבירה זו נמצא בסכנה של עונש פסילה בפועל.

נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה. אי חידוש הרישיון בזמן יכול לגרור העמדה לדין. חשוב להיוועץ עם עורך דין תעבורה לפני הגעה לבית המשפט.

נהיגה ללא טסט בתוקף – אי חידוש רישיון הרכב (ביצוע טסט) בזמן יכול לגרור העמדה לדין. חשוב להיוועץ עם עורך דין תעבורה לפני הגעה לבית המשפט.

עבירת בלתי מורשה לנהיגה  – נהג שלא הוציא רישיון נהיגה בחייו. מדובר בעבירה שזוכה ליחס מחמיר מאוד בשל הסכנה הנשקפת לעוברי הדרך. לעתים מוגש כתב אישום בגין עבירה זו כנגד נהגים בעלי רישיון נהיגה זר מחו"ל.  כנגד קטינים מוגש כתב האישום לבית המשפט לנוער.

התרת נהיגה לבלתי מורשה לנהיגה – עבירה בה מואשם אדם שאפשר לאדם אחר שהינו בלתי מורשה לנהיגה לנסוע ברכב מבלי לבדוק שלאותו אדם יש רישיון נהיגה ישראלי. בתי המשפט לתעבורה מתייחסים בחומרה לעבירות מסוג זה בשל הסכנה הרבה שנוצרת לעוברי הדרך.

שפיטה בהיעדר הנאשם (ביטול פסק-דין תעבורה) – אי התייצבות לדיון בתיק תעבורה יכולה לגרור את שפיטת הנהג בהיעדרו. במקרה כזה, אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות ו/או שהעונש הינו חמור מידי, כדאי להיוועץ עם עורך-דין לתעבורה, ולבדוק אפשרות לביטול פסק הדין.

נהיגה בחוסר זהירות עבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, שמוצמדת לאירועים של תאונת דרכים (כ"סעיף סל" בדומה לסעיף ה"נהיגה בקלות ראש או נהיגה רשלנית"), אבל זו עבירה שיכולה לעמוד באופן עצמאי כעבירה בפני עצמה.

כתב אישום בגין מעורבות בתאונת דרכים – כאשר תובע משטרתי סבור שנהג אחראי לגרימת תאונת דרכים (לאחר קבלת חוות דעת של בוחן תנועה משטרתי) יוגש נגדו כתב אישום בגין האירוע, לו יוצמד בדרך כלל סעיף אישום של "נהיגה בקלות ראש או נהיגה רשלנית" או "נהיגה בחוסר זהירות". בכל תיק בו הוגש כתב אישום מעין זה מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך-דין תעבורה לפני הגעה לבית המשפט.

שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח – עבירה המוצמדת בנסיבות מסוימות לעבירות של "נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף" ו"נהיגה בפסילה", אבל יכולה לעמוד גם בפני עצמה להיות מוגש במסגרת דוח תעבורה עצמאי.

נהיגה ברכב מבלי להיות חגור – עבירה מסוג ברירת משפט שיכולה להינתן הן לנהג ברכב והן לנוסע ובנסיבות מסוימות לנהג בגין אי חגירת חגורת בטיחות לנוסע ברכב.

סירוב לביצוע בדיקת שכרות או סמים – עבירה לפי סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה ולפי תקנה 169ו(א) לתקנות התעבורה. על פי החוק, נהג המסרב לתת בדיקה לגילוי אלכוהול או סמים בגופו קמה חזקה שלאותו נהג יש מה להסתיר ומכאן שהוא שיכור או נוהג תחת השפעת אלכוהול או סמים. בכל תיק בו ניתן זימון לדין או הוגש כתב אישום מעין זה מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין תעבורה לפני הגעה לבית המשפט.

אי ציות לאות עצור שנתן שוטר במדים – עבירה לפי תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה. עבירה שבתי המשפט מייחסים לה חומרה יתרה בשל הנסיבות הקשורות לעבירה זו והניסיון להתחמק לכאורה משוטר התנועה. לעתים מוגש כתב האישום בגין עבירה מסוג זה מתוקף "חזקת הבעלות" על הרכב ולכן חשוב להיוועץ עם עורך דין תעבורה לפני הגעה לבית המשפט לתעבורה.

קיפוח זכות בדרך – עבירה לפי תקנה 21(א) לתקנות התעבורה; התקנה קובעת כי כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות ולא "יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך"; לא "יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק"; "לא יפריע לתנועה" ו"לא יסכן חיי אדם". עבירה זו מוגשת במרבית המקרים בהם נהג מנסה לעקוף פקק או נתיב עמוס ולהשתחל ברגע האחרון לנתיב פניה עמוס.

אי ציות לתמרור – עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה; תקנה זו קובעת כי עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין. כמו כן כי האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

ביטול פסילה מנהלית – כל נהג שנפסל מנהלית על ידי קצין משטרה לתקופה של 30 או 60 או 90 ימים רשאי להגיש בקשה לביטול או קיצור תקופת הפסילה המנהלית. מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין תעבורה על מנת לבחון את סיכויי הבקשה.

בית הדין הצבאי / עבירות תעבורה בצבא – חיילים בשירות סדיר או בקבע או במילואים חשופים להגשת כתב אישום בבית הדין הצבאי לתעבורה, שם מדיניות הענישה הינה מחמירה יותר מזו המקובלת בבית המשפט "האזרחיים". במקרה כזה, מומלץ בכל עבירת תעבורה, גם בקלות ביותר, להיוועץ עם עורך דין תעבורה אשר מוסמך להופיע בפני בתי הדין הצבאיים.