כאשר מוגש כתב אישום בגין "נהיגה תחת השפעת סמים" הוא מוגש למעשה בגין "נהיגה בשכרות" (נתון תחת השפעת סם מסוכן) בניגוד לסעיף 62(3) 64ב(א)(3) וסעיף 39 א' לפקודת התעבורה. על מנת שלשוטר התנועה תהיה הסמכות לדרוש מנהג להיבדק בבדיקה לצורך איתור שרדי סם בגוף, הוא חייב להצטייד ב"חשד סביר".
"חשד" זה יכול להתבטא, בכמה וכמה אופנים, בין השאר, ב"מידע מודיעי", קרי הלשנה של גורם כלשהו או מידע שהיגע מסוכן סמוי של המשטרה, או כתוצאה מהתנהגות "מחשידה" של הנהג.
תיקון 72 לפקודת התעבורה משנת תשס"ו (2005), יצר מצב בו על מנת להרשיע אדם בעבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, די בהוכחה האובייקטיבית של עצם הימצאות הסם בגופו של הנהג, בלא צורך להוכיח כי הנהג היה מושפע מהשימוש מהסם בעת נהיגתו. אם ניצמד למבחן הטכני, די ב"תוצרי חילוף של סם מסוכן" כדי למצוא אותו אשם בעבירה.

עו"ד דוידוב-בנימיני המומחים בתיקי נהיגה בשכרות.
פנה אלינו ואנחנו נפעל להציל לך את הרשיון!
לפגישת ייעוץ חינם וללא התחייבות התקשר עכשיו:
03-6494555

בפסק דין ארוך ומנומק בפרשת אברהם בן-חיים ואח' [רע"פ 10141/09 אברהם בן חיים ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), ניתן ביום 11/03/2012], הגדיר מחדש בית המשפט העליון את זכויות החשודים והרחיב את מסגרות ההגנה עליהם. תחימת סמכויות המשטרה, באה למנוע פגיעה בזכויות אדם שונות ובחירויות הפרט. בכלל זה הורחבה הסמכות של בתי המשפט להורות על פסילתן של ראיות שהושגו באמצעים פסולים. נקבע, בין השאר, כי עצם העובדה ששוטר פועל לשם הגשמת מטרותיו ולקידום האינטרס הציבורי כמובן, שאינה מכשירה את חריגת השוטר מסמכויותיו.

בכל מפגש בין שוטר לבין אזרח קיימים פערי כוחות אינהרנטיים הטמונים בכל מגע שכזה, ותפקדו של בית המשפט הוא לשמור ולהבטיח שזכויותיו הבסיסיות של כל אזרח לא יפגעו בשל כך . על פי "דוקטרינת הפסילה הפסיקתית" מוסמך בית המשפט להורות על פסילת ראיות מטעמים שאינם קשורים לחקר האמת, אלא נעוצים ברצון להגן על אינטרסים חברתיים מתחרים : "שאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין אינה יכולה להיות מוכרעת על פי התכלית של חשיפת האמת ולחימה בעבריינות בלבד. אף כי תכלית זו היא התכלית המרכזית של ההליך הפלילי, מתבקשת כיום נקודת איזון גמישה יותר המתחשבת גם בזכויותיו המוגנות של הנאשם והצורך להגן על הגינות ההליך וטוהרו" . ודוק, בית המשפט העליון כבר נדרש לכך, עוד הרבה קודם לכך, אין ספור פעמים. אחת המסקנות החשובות שעולות מן הפסיקה הענפה בנושא היא שאין לבחון את נסיבות המקרה דרך המשקפיים הצרות של התוצאה הסופית, כלומר, "אם הסוף טוב – הכול טוב!".

הזכות להליך פלילי הוגן נוגעת בכל שלביו של ההליך הפלילי – "אם בשלב החקירה ואם בשלב המשפט" [דבריו של השופט א' ברק (כתוארו אז) בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל פ"ד לה(3), 505]. בית המשפט הוא המוסד שעליו להקפיד הקפדה יתרה על זכויות האזרחים ובמיוחד כאשר המדובר באזרחים הנאשמים בביצוע עבירות תעבורה, אשר הציבור אינו מגלה בדרך כלל סימפטיה יתרה כלפיהם. לכל חשוד בביצוע עבירה בפלילים עומדת הזכות להתנהלות תקינה של המשטרה כלפיו. זכות היא איננה מה שמישהו נותן לפלוני, אלא היא מה שאיש אינו יכול ליטול ממנו.

לפיכך, במקרים בהם התגלה בפני בית המשפט כי כתב האישום נולד בחטא, מבלי שהתקיים היסוד הבסיסי הדרוש לדרישת נטילת הדגימה, קרי קיומו של "חשד סביר", ניתן לדרוש את ביטול האישום או זיכויו של הנהג על ידי בית המשפט שדן בתיק.

בכל מקרה בו הוגש נגדכם כתב אישום בגין ביצוע עבירה של "נהיגה תחת השפעת סם מסוכן" או "נהיגה בשכרות" מומלץ מאוד לסתייע בעורך-דין תעבורה; כל זאת, לאור המאפיינים היחודיים של עבירות התעבורה, עדיף תמיד להיות מיוצגים בידי עורך-דין לתעבורה שזה תחום התמקצעותו.
עו"ד אדיר בנימיני ועו"ד ישראל דוידוב, ממשרד עורכי הדין לתעבורה "דוידוב-בנימיני ושות'", הם בעלי ניסיון רב בהליכים מסוג זה.

עו"ד דוידוב-בנימיני המומחים בתיקי נהיגה בשכרות.
פנה אלינו ואנחנו נפעל להציל לך את הרשיון!
לפגישת ייעוץ חינם וללא התחייבות התקשר עכשיו:
03-6494555