בעבירות מינהליות האזרח רשאי לבחור בין תשלום קנס ללא סנקציה פלילית או רישום פלילי, או להגיש בקשה להישפט והנושא יתברר מול שופט, במידה ואותו אזרח חושב שנגרם לו עוול.

בתחום התעבורה שכיח מאוד שנהגים רבים מגישים בקשה להישפט בגין "ברירות משפט", זאת להבדיל מן העבירות בהן הזמנה לדין לבית המשפט לתעבורה.

אחד הדברים שמאפיינים בצורה המובהקת ביותר את אכיפת החוק הן הסנקציות הפליליות שמתלוות לכל עבירה בה נתפס העבריין, לאחר שהוא מורשע בגין ביצועה. החקיקה הפלילית מתייחסת למעשים שהוגדרו כהתנהגות אסורה. הסנקציה בגין התנהגות אסורה יכולה לנוע בין קנס כספי ועד למאסר בפועל.

בעבר נהוג היה שכל הפרה הייתה גוררת העמדה לדין, ובית המשפט היה מכריע בדין, אם אכן בוצעה עבירה, וגוזר את העונש במקרה בו הנאשם נמצא אשם בדינו. ככל שהתפתחה המדינה המודרנית, הגישה הזאת התגלתה כבעייתית וקשה ליישום באופן אובייקטיבי, לאור העומס שהיא מטילה על המערכת המשפטית. כאן התגלה הצורך לבצע ההפרדה בין עבירות מינהליות לבין עבירות פליליות מובהקות.

היבט נוסף שקשור להתפתחות של המדינה המודרנית; היא הביאה לכך שתחומים רבים שבעבר לא היו מוסדרים על ידה, כמו תחבורה, אקולוגיה, הגנת הסביבה, קומונייקציה ועוד עברו לידי הרגולטורים מטעמה. הצורך לאכוף גם את ההפרות בתחומים אלה הגבירה את העומס על בתי-המשפט. כתוצאה מכך החלו לעבור באופן הדרגתי שורה ארוכה של עבירות שאין בהן כוונה פלילית, ואין עניין לרשויות האכיפה הפליליות בטיפול בהן במישור הפלילי. מדובר בעבירות שגם מבחינה חברתית אינן נתפסות כעבירות פליליות.

עבירות תעבורה רבות נתפסות כעבירות שבהם קיים אינטרס למדינה להסתפק באכיפה מינהלית לגביהם ולהסתפק בתשלום קנס.

המודל החדש זכה לשם "אכיפה מינהלית"; על פיו שאלת הכוונה לבצע את העבירה אינה כל כך חשובה מבחינת האכיפה שלה. מדובר בעבירות שברובן האחריות הינה מוחלטת. למרות שאין לאזרח כל כוונה בהכרח לבצע את אותה העבירה, הוא נושא באחריות לביצועה.

יודגש כי בעבירות מינהליות האזרח רשאי לבחור בין תשלום קנס ללא סנקציה פלילית או רישום פלילי, או להגיש בקשה להישפט והנושא יתברר מול שופט, במידה ואותו אזרח חושב שנגרם לו עוול. בתחום התעבורה שכיח מאוד שנהגים רבים מגישים בקשה להישפט בגין ברירות משפט, זאת להבדיל מן העבירות בהן הזמנה לדין לבית המשפט לתעבורה.

העבירות המנהליות הופכות ברבות השנים לחלק גדול ממערכת המשפט; הנזק שהעבירות הללו גורמות הוא מועט (אם בכלל), העונש הוא קל באופן יחסי, ובתי המשפט בדרך כלל לא נידרשים להן.

בהקשר זה יש להזכיר באמרית אגב כי בית המשפט העליון בפרשת ס. אלון חברה להשקעות ובנין (בר"מ 2657/14) הכיר בעקרון לפיו סמכותם של טריבונלים מינהליים אינה מוגבלת לבחינת שאלות בעלות אופי עובדתי-טכני, וכי נתונה להם הסמכות לדון גם בסוגיות בעלות אופי עקרוני, כגון טענות בדבר פגמים בחקיקת משנה הנוגעת לנסיבות אותו עניין (ראו: רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481, 494 (2000) (להלן: עניין יזום)). זאת, נוכח החשיבות שמיוחסת לכך שהדיון הראשוני במחלוקות שבין האזרח לרשות יתקיים במסגרת הטריבונלים המינהליים, ובהתאם למגמת ההרחבה של תחומי הסמכות הנתונים להם (למעמדם של הטריבונלים המינהליים ראו: בר"מ 2498/14 המרכז לאקונומיה בישראל בע"מ נ' עיריית רחובות, [פורסם בנבו] פסקה 11 (‏10.6.2014)).

ביטוי לכך ניתן גם בסעיף 38 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (להלן: חוק בתי דין מינהליים), אשר מסדיר את הסמכות הנגררת של בתי הדין שעליהם חל חוק זה. לכאורה, האפשרות לרכז את ההתדיינות בעניין אחד בפני אותו טריבונל, לרבות בטענות ביחס לפגמים בחקיקת משנה, עולה בקנה אחד עם המדיניות השיפוטית המצדדת בהעלאת טענות מינהליות ב"תקיפה עקיפה" גם במסגרת הליכים שיפוטיים שאינם בעלי אופי מינהלי (ראו והשוו: בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, [פורסם בנבו] פסקאות 5-4 (6.2.2006); עע"ם 1786/12 ג'ולאני נ' מדינת ישראל – המשרד לבטחון פנים, [פורסם בנבו] פסקה 39 (20.11.2013)).

 

משרד עורכי הדין לתעבורה דוידוב-בנימיני ושות' מתמחים בתיקי תעבורה.

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות עם עורך-דין תעבורה התקשרו עכשיו:

03-6494555

Categoryמאמרים